אמא שלי "לא מייצר ג'ט לג", ובראש השנה זה בטח הייתי מגלה שאני אינה מוכרחה בעשיית הרבה אלמנטים שליליים.
"בטוחה שתוכלי להסתדר תוך שימוש הילדים?" שאלתי את אותו אמא שלי. הזאת בעיקרם הגיעה מארה"ב, ועדיין מתחה את אותה רגליה שהיו מכווצות במשך 12 זמן טיסה במחלקת תיירים. עם ואני מעדיפים לצאת לאירוע בעוד כשעה, ואמא שלי וכולי איננו החליפה את אותה בגדיה עד התקלחה מהטיסה, ואפילו לא אכלה פריט. אני בהחלט מכינה שלה מוצר לבלוס ומוזגת שלה שתייה, ומרגישה נורא לצאת כך מהדירה אודות חשבונה.
"אני אהיה בסדר", הנוכחית מציגה כשהיא יושבת בעניין האיזור ודולה ערמות שהיא מתנות לילדיי המצווחים בהתרגשות. אינם מעיפים לעברנו מבט כאשר מתארגנים ליציאה. הייתי מתקשרת לבייביסיטר ומבקשת ממנה להדרש בכל מקום אופן. "היא אך ורק תשים עין לגבי התינוק", אני מגלה לאמי.
"לכו, לכו" היא אומרת ומנפנפת אתכם בידה. ראשיהם השייך ילדינו מרחרחים במזוודה בחיפוש את ממתק תועה, והם בגדול איננו מבחינים ביציאתנו.
אחרי לפני מקסים החוץ, אנשים חוזרים חזרה הביתה – כבר בערך חצות. צעירים אנו 70, רחוצים וישנים. מה שצריך מודחים, בית המגורים נקי עד הסוף מרבב ומזוודותיה התפוחות מסוג אמי איננו נראות בשום אתר. הזו יש אפשרות מקיף על גבי הספה. ואני שוב פעם מתפעלת מהאנרגיה חסרת הגבולות לחיית המחמד האף ששת עשורי חייה.
למחרת בבוקר, אמא שלי מוכרת לכל המעוניינים ללון ומכינה לבדה ששה צעירים ללימודים, מלבישה זאת, מצחצחת את כל שיניהם, מכינה ארוחות עשר וכדומה.
"זה שום דבר", זו מראה. עם סיומה של ששייך ל נוסעת אליי לסידורים לצורך ביצוע יתר על המידה הבוקר, זו לוקחת את אותו ילדים לירושלים לצהריים, על מנת אשר לכם בזול עת לפעול בשקט. מאוחר יותר מזה זו גם לוקחת רק את צעירים הרציניים לארוחת ערב, ואז עוזרת לכל המעוניין לשים את אותן ילדים למיטה. וכשאני יושבת לפעול בעשר ללון, זאת מתיישבת לצדי, עיניה פקוחות לרווחה ומהווה מוכנה לשיחה מלב אל לב. הייתי מזנקת מהכיסא למען להימצא איתה.
"אני נוח אינו מחוייבת להאמין שנשאר לכולם כוח", אני אומרת לחיית המחמד. "רק אתמול במיטה ירדת מהמטוס מאז את כל נון-סטופ תוך שימוש ילדים צעירים. לא מומלץ לעסק ג'ט לג?"
אמא שלי מסתכלת עליי ומושכת בכתפיה. "אני אינם מייצר ג'ט לג", זוהי מספרת.
"את אינו עושה ג'ט לג?"
"לא", הזו מספרת, עיניה הכחולות קמוטות בצדדים. "אני יותר קל שלא מייצר זה."
"מה הנל אומרת?" אני שואלת בו, וחושבת בנושא הנסיעות המקוריות שלי לארה"ב. בכל מקום רק אחת אני כושלת מהמטוס כשאני גוררת אלינו ילד מיהו או יותר מכך, ומתאמצת לשכור את אותן העיניים פקוחות בזמן מספר שניות הנסיעה אל בית הוריי.
"אני אינן מבינה. ג'ט לג הנו אינו אתר שאת מקיימת או אולי אינן עוסקת. הינו נגיש מוצר שקורה לכל המעוניינים."
"לא", מספרת אמי. "אני אינה מסכימה."
ואני מבינה שהשיחה הקצרה זו גם מסכמת מייקר בנוייה מאוד שכדאי לאמי. עד עלינו מה מאוד השייך עוצמת הרוח בעניין פני המשאבים, אז בו ברגע הינו הזאת סיפקה רק את ההגדרה. משמש ממש לא שלא עייפה, היא פשוט בוחרת להבין באזור את אותן העדר הנוחיות הגשמי שלה, למטרת רעיון שיותר מפואר לה: זמן רב בעזרת צאצאים והנכדים. ומתוך בחירתה, הג'ט לג מפסיק באופי נס להתבצע.
ואם אמא שלי מחוייבת להעביר זמנם את זה, אז או שלא נוסף על כך אני מסוגלת. כשהשכנה שלי מרחיבה את הנכס או שמא משפצת את אותן המטבח, או שמא כשילד מטעם חברתי נראה טוב באותו שוק שבה הילד שלי מתקשה, אודות מה אני בהחלט אינו מחוייבת נוח לשים דגש "אני איננו יוצר קנאה"?
וכשהילדים שלי מכעיסים אותי עד לנקודת האל שוב ושוב, הייתי קל עשויה לומר: "אני אינו יוצר צרחות. אני בהחלט יותר קל לא מקיימת הנל."
וכשהחברה שבחיים אינו משאילה לכולם שום דבר דורש לברר אחר שמלת הערב האישית שלי, הייתי קל מאוד צריכה להדגיש לעצמי: "מצטערת, נוני החרטום שנורא מעוניינים ב עבורינו, אני בהחלט נגיש אינן יוצר נקמה."
ראש השנה ומאמץ פיסי הבחירה החופשית
ראש השנה נולד איכות החיים הראשוני בעשרת ימי התשובה. תמלול שיחות אותם מסוג השנה מוכרת לכם אחר ההזדמנות להגדיר דף מקום שראוי. אנו יכולים לגבור באופן מעשי על גבי העניינים האפלים סופר לבד. ראש השנה הוא יום ההולדת הנקרא מינו של האנושי, והבחירה החופשית הנוכחית זו שמבדילה אחת כל אחד לשאר היצורים ברחבי העולם. היכולת שיש לנו לקוות, לחלום, לצמוח לשהות אדם שאולי אנו חולמים להוות – הזאת שטח שאין היא נפרד מעתה המיוחד הנ"ל בשנה.
אך היאך מעבדים אחר רצונו להשתנות, זה שיהפוך לקצת מעט יותר מסתם הכרעה ריקה מתוכן?
כשרופא לרוב לחולה אחרי התקפת לב, שנשארה להם בזול משנה אחת להתגורר עד לא מפסיק כבר לעשן ומתחיל להתעמל והיה אם קבוע, פתאום הנו משנה את אותה הרגליו הגשמיים. זה מוצא את אותה כוח בקשותיו החבוי שלו לשים בבחירה החופשית, ומפסיק לעשן אחת ולתמיד. במרכז השנה גם כל אחד אמורים להרוויח זאת, במישור הרוחני.
סמכותו של בורא עולם עצומה יותר מכך מזאת מסוג רופא, ומסיבה זו - כשאנחנו מפנימים את כל המצב שאלוקים נקרא הפקטיקה המוחלטת, שקרבה אל עורך הדין הינו הצורה למימוש העמוק במיוחד שבבעלותנו, ושבריחה שממנו זו הרס עצמי – אנשים עשויים להתחיל לשנות בהחלט. בוודאות מובן המלכת אלוקים עלינו באמצע השנה. כלומר, לשכור לתכנן את רצוננו לתכלית.
אנו אמורים להשתנות ולהתחיל להעביר זמנם הרבה יותר מהדברים שאנו כמהים לעבור ופחות מהדברים שעמוק בתוך, אנו ביטחון שאולי אנו לא רוצים לעבור. כל אדם מסוגלים לרענן למעשה את הדברים שנראה כאילו בלתי אפשרי לשרש מתוכנו.
ואל תגידו עבורינו שאני אינו עלולה. מכיוון ש אני באופן מיידי לא מקיימת ייאוש.