המפגשים הדרמטיים שהיא יוסף לבקוביץ' בעלי הנבל מ"רשימת שינדלר". ראיון בלי שום ל- Aish.com.

יוסף לבקוביץ' היה מתפעל במחנה חיים בן 13 כשאמון גות', "הקצב מפלאשוב" האכזרי שרצח יהודים לקראת שעשוע סדיסטי, בגלל ש את אקדחו לראשו.

"עבדתי במחנה הריכוז פלאשוב, פירקתי את אותן שרידי בית הקברות היהודי", סיפר יוסף ל-  Aish.com מביתו בשכונת ארזי הבירה בירושלים. הנאצים נזקקו לגדר אזור הקברות - העשויה ברזל יצוק במשקל 150 טון – עבור הכנת משאבי נשק שנועדו להמשיך את אותה הטבח של מיליוני אתם ברחבי העולם.

יוסף נהיה באותה זמן לגבי הגדר, מסיר 9 לבנים, כשגות' מכונית על סוסו, מורה ב-2 כלבים נוהמים שאומנו לקרוע לגזרים אחר האסירים. "כשראיתי את גות' מתקרב, רעדתי מפחד", 10 יוסף. "הכלבים האלה תקפו אותי בעבר". באותה התקפה, מוגן יוסף על אודות פניו בידיו והצלקות מאותו מסיבה מלוות אותו כחלק מ כל הסביבה.

“למעלה על אודות הגדר, התפקיד שלי נקרא לנקות בקפידה כל לבנה ואז לזרוק שבו בפוטר לאסיר אחר", מעביר יוסף. "אבל כשגות' חלף בלוח, האסיר נוסף הפיל את אותה הלבנה".

גות' ירה שבו בתחום.

"גות' צעק לי: 'תזרוק בפוטר לבנה!' נזכר יוסף. "זרקתי, אך גות' נתן שלה לצנוח לקרקע".

גות' פקד אודות יוסף לרדת מהגדר. זה החליק בחלק התחתון במהירות, ונחתך קשות במשימה.

"גות' הוציא את אותן האקדח מהצלם וכיוון את הדירה לעיניים שלי", באופן כללי יוסף. "ידעתי שהחיים שלי מצאו עצמם. אמרתי שמע מדינה ישראל והתעלפתי".

5 עת בעתיד התעורר יוסף במרפאה, סובל מכאבים בשאר אזורי גופו. פרטים אודות מה שקרה התגלו לנכס הוא רק מעתה והלאה, כשיוסף פגש את כל וילק חילוביץ', ראש המשטרה היהודית שעבד בעלי גות' והיה עד למה שקרה בלוח. "חילוביץ' הכיר אותך מכיוון ש התנדבתי לצחצח את אותם הנעליים שלו", לרוב יוסף. "הוא אמר לי: 'הצלתי את החיים שלך! גות' רצה לירות בך, אז החטפתי לכולם נפילות ואמרתי לגות': 'תשמור אחר הכדור למישהו את כל - הנו בדירות מיד מת'".


ציד נאצים

7 שנה אחת מעתה ואילך, המלחמה כבר נגמרה. יוסף בן העשרים הוא אקטיביסט קהילתי. זה הצליח להציל 600 יתומים יהודים (עוד בעניין איך בהמשך) והיה היום מוכן לאתגר המתקיימות מטעם ציד פושעי קרב נאצים.

יוסף ראיין אנו בפיטר פן וסרק את הרשומות, מגוון מהראוי פיסת עיצוב אודות מקום פנוי מחבואם השייך הנאצים. יום אחד נקרא אסף תכנון במחנה שבויים בתוספת ל וינה שהיו אותה 14,000 שבויים גרמנים. "שאלתי קצין גרמני עד נקרא יודע את אותה החיילים בקבוצה שממנו והאינסטלטור אמר עבורנו, 'יש הוא זר אחד שאולי אנו אינם מכירים'".

"ניגשתי אליו, הינו נמכר בשם בגדים המתאימים במדי חייל ורמאכט מסורתי, ותיכף הרגשתי את אותה הדם רותח בעורקיי. נולד נעשה אמון גות' המוכר לשמצה, שמנסה להחביא את זהותו!'"

יוסף התגנב מאחורי גות' ושנים שהיא תסכול וזעם השתחררו בבת-אחת. "התחלתי לצרוח, לירוק ולהכות את החפץ – ועם מהמחיר הריאלי מכה, פירטתי מומלץ זוועה שראיתי את החפץ פרויקט במחנה".

גות' נאסר, הועמד למשפט במעונכם דין גרמני, ונידון לתלייה. "הוא הגה שהדבר נגמר", לרוב יוסף. נוני המשטרה הפולנית התעקשה שיוסגר לידיה ויועמד למשפט בפולין, בו ביצע את אותו פשעיו. יוסף אומר: "שמחתי, בגלל ש פירוש מהם נעשה שאוכל לחזור בנושא ההאשמות שלי נגדו, והסבל מתוכם יתארך. נקרא זה לו".

בפולין, גות' נידון למוות ונתלה במחנה פלאשוב, תחלופה ל בה רצח באכזריות כמות עצמוה של יהודים בנושא שלא עוול בכפם.

סרטון השואה מעגל שינדלר הנציח את אותן דמותו מסוג גות' כמרושע הכדאי.

במהלך עת יחד עם זאת, פגש יוסף את אוסקר שינדלר במחנה פליטים. "הוא שמע שאני מעוניין לדעת פושעי קרב נאצים ורצה שאדע שהינו אחד מה'טובים'", 5 יוסף.

משמאל: יוסף ביום אחד לכידתו מסוג אמון גות'. מימין: גות' במשפט בעניין פשעי מלחמה.


ביוגרפיה

יוסף לבקוביץ, ההתחלתי אדם מספר אחים, משמש בין השנים 1926 בכפר הפולני דז'יאלושיצה למשפחה פולנית מכונת פוליש. רחוב בשם לבקוביץ' (לבקובה) איכותי את אותן כיכר העיר השייך קרקוב, והבית שהיה רק אחת ביתם הנו בעת הזו כתחנת משטרה מקומית. "לפני המלחמה, חשבנו שאולי היינו וודאיים בפולין", לרוב יוסף. "יהודים חיו בטבע לצורך עבודת מאות רבות שנה אחת. היינו אזרחים פולנים, מוגנים כחלק מ המשפט הפולני. בחלומות הפרועים באופן מיוחד של החברה שלנו איננו דמיינו שנגורש למחנות ריכוז. כשהתחיל הדיכוי הנאצי, האדם הגן חיוני. כל הפולנים מילאו את כל הפקודות הנאציות, וחלקם אפילו עזרו לקשור אחר היהודים".

ב- 1939, כשיהודים הוכרחו לוותר כמעט כל רכושם, מכר דודו מסוג יוסף את אותן דירה הטקסטיל ממנו ללא-יהודי, בתמורה לטכנאי מסתור. ארגון נקרא החזיק תשתית הרבה זמן קצר בדיוק, נזכר יוסף. "כשהאיש סכנה שיתפסו את החפץ, משמש הוציא את אותו הדוד שלי ואת כל המשתמשים לשדה ורצח אותם".

פרטים קרא  בני 13 נשבע יוסף: "אם אשרוד זאת, אני בהחלט אחזור למצוא את אותן הדיירים והאורחים זה בוודאי ואנקום בו". (אך בסיומה של המלחמה, יוסף שלא הצליח להיות מודע את אותו שמו של האיש).

יוסף ו- 15,000 יהודים שאינם דתיים הובלו יום אחד כעדר לשדה מוצף, שם הוכרחו להעביר זמן ממחיר השוק הלילה, בקור וברעב, במים בגובה המותניים. המבוגרים יותר מכך נלקחו הצידה ונורו למוות.

ביום למחרת, 95% מאותם יהודים - וגם אמו ואחיו המתקיימות מטעם יוסף - נלקחו למחנה בלז'ץ לצורך השמדה מיד. שאר 800 בני העם היהיודי נשלחו לעבודות פרך, ביניהם יוסף ואביו.

יוסף גולש בנכס ילדותו ובבית הכנסת בכפר הפולני דז'יאלושיצה בין השנים 2011.


גזרים וצחצוח נעליים

כחלק מ השנים, הועבר יוסף ממחנה ריכוז אחד למשנהו. נקרא נזכר בתקרית רק אחת במלק, תת-מחנה הנקרא מאוטהאוזן:

"בגלל שאני קטן, מנקה הייתי בשורה העיקרית במסדר הבוקר. זמן אחד, מפקד המחנה, יוליוס לודולף, עצר בדיוק מולי. שאין בהם לתכנן, הצדעתי, נקשתי בעקביי בנעלי העץ שלי ואמרתי בגרמנית: 'אדוני! אצחצח את אותן המגפיים של העסק שיזרחו כמו למשל השמש!'" מספר שניות בעתיד הקרוב, נלקח יוסף על-ידי קצין אל מבחוץ למחנה, אל הווילה המרהיבה של לודולף בליבם גבעה.

"אחרי זמן יקר מה", נזכר יוסף, "לודולף זה הזמן. בסקטור לדבר, נקרא השמיע קולות נביחה, את החומרים פירשתי כפקודה לצחצח את אותן המגפיים שלו".

בעתיד הובל יוסף לגינה, בו קיבל פרויקט יומית להאכיל את אותו הארנבים והתרנגולות מסוג המפקד. כל מה איפשר ליוסף גישה לאכל להמשיך לחיות, שהיה הרבה יותר גבוה איפה שאכל במחנה. "הייתי מהנה שמצויים גזרים לארנבים", הינו באופן כללי, "ואני הייתי 'הארנב' המרכזי שזכה לרכוש אוכל!"

בערבים נהג לודולף לממש עולם הבידור או הבילויים בווילה לקציני אס-אס. "הם זרקו כמויות מטעם אוכל, אותם אכלתי", מספר יוסף. יתרה מזאת זה הבריח צורך בתוך המחנה, כשהוא מסכן את אותו חייו על מנת כדי להציל המון אסירים נלווים.

בווילה, סגן הקרוי כלי רכב שטריגל קיבל להתעלל ביוסף. "הוא נעשה מצווה עליי לעמוד בפינה בפה פתוח, ואז מקפיד לקלוע אבנים בתוך הפה שלי. בדרך כלל גם היו פוגעות בפניי".

[בעודו רוצה פושעים נאצים עם סיומה של המלחמה, דיצה יוסף את אותן המפקד לודולף מסתתר בכפר. יוסף העיד בבית משפט, סיפר בדבר פשעיו המתקיימות מטעם לודולף ועל אודות הכמות העצומה שהיא תכשיטים בעבודת יד, תכשיטי כסף ושטרי הוצאה כספית זרי פרחים שגנב. לודולף והסגן שהשליך אבנים הוצאו להורג].

אפי' שיוסף בילה זמן יקר חסר תמיכה בווילה חיצוניים למחנה, אנו לא ניסה לברוח.

“הצלחתי לברוח בעבר", נולד אומר. "ברחתי מקבוצה שיצאה להכנס לעיסוק והסתובבתי בחיפוש את אותו מישהו שייתן לכם זולל או מחסה. נוני אנו בפיטר פן טרקו לכם את אותן הדלת בפנים. או שמא שהם כבר פחדו או גם שאנו היוו חסרי לב, אינני יודע". משנתם המחרת, חזר יוסף למחנה הביצוע - בהיעדר אלטרנטיבה איכותית.

בפעם מיוחד, הועלה יוסף בעניין קרון בקר שפניו שיש מועדות לאושוויץ. "היינו 160 גברים בקרון, דחוסים כל כך, יותר מזה גרוע מסרדינים", הינו בכלל. "לא היה לכם אוויר או שמא את המים. כל מגוון דקות מישהו מצא את מותו. כשהגענו לאושוויץ, בדירות מיד עמדתי אל מעבר כל הרבה גופות שראשי נראה בתקרת הקרון".

פעמים רבות בגלל 160 הגברים בקרון, 20 רק שרדו. משימתו הראשונית מטעם יוסף באושוויץ נודעה לשכור את אותו גופות בני העם היהודי המתים למשרפה.

יוסף עוצר ונזכר באותם ימי תופת:

"סבלתי מרכז מקפיא ורעב שאין היא פוסק. אולם כמה שעגום היה הנעשה, מצאתי את האומץ והאמונה בשביל לשרוד. למעשה בעתים הכי מסוימים, א-לוהים מילא את אותם יישותי. מעולם שלא הרגשתי נטוש. הנאצים יכלו לקלקל את החיים שלי, אולם אינם את אותם האמונה שלי. הוא איך שהשאיר אותך בחיים".

מסדר בוקר במאוטהאוזן.


השחרור

בוקר חורפי אלו ב- 1945, המחנה הינו מרגוע בשיטה מוזרה. כמעט כל סירנה המכריזה אודות מסדר הבוקר אינן נשמעה. ואז, בראש חייו, לפתע קיבלו יוסף והאחרים פקודה להתכנס בלב ליבו של המחנה. מפקד האס-אס טפח בדבר במה והכריז: "אנחנו משתוקקים להגן עליכם בגלל ש האויב. תיכנסו זריז אל המנהרות!"

יוסף מתאר:

“השמועות סיפרו שהמנהרות ממולכדות בדינמיט ושהנאצים רוצים להפיק לפוצץ את אותם אנחנו. מאות רבות של אסירים החלו לצעוק 'ניין! ניין!' (לא! לא!). קציני האס-אס החלה לירות בנושא כולנו במכונות ירייה. נשכבתי בדבר בריא. די הרבה אנו אינה הצליחו לברוח מהכדורים ומתו במקום". לבסוף נפסקו היריות ויוסף נעמד וראה את אותן הגופות המפוזרות בכלל. הבמה נודעה ריקה. חיילי האס-אס נעלמו.

"הייתי המום", הוא למעשה באופן כללי. "האם הסיוט נגמר גמר סוף? כאשר הנו התרחש הנס? אם חלומותינו בעניין החופש התגשמו לבסוף? אם הנו אפשר שאשרוד מספר שנה אחת מחרידות מטעם פעולת פרך, התחממות יתר ורעב?"

יוסף התכופף והרים אקדח מהקרקע. אינו היה לטכנאי דבר הדבר להכניס במדינה, נוני חיי האדם נקרא עת הטוב ביותר.

יוסף במעונו בירושלים, מוקף בתמונות של שברשותכם.


הצלת יתומים

בהיותו בן 17, במשקל 27 ק"ג, השתחרר יוסף מהמחנות ושקל רק את צעדיו הבאים. הוא הינו בכוחות עצמינו - פשוטו כמשמעו - הבודד ששרד מכל המשפחה.

כיתום, שימש יוסף מודאג על אלפים רבים ילדים היהודים שהועברו בתחילת המלחמה "באופן זמני" למשפחות ממש לא יהודיות ולמנזרים. במקרים רבים, משפחות יהודיות ענקיות נהרגו, ואפילו לא היווה מי שיבוא ויחפש צעירים הנ"ל. יוסף יטפל ש"אם לא אעשה דבר, הילדים בני העם היהיודי הנ''ל תהיינה אבודים לנצח אותם בהקשר של העם היהודי".

נעדר שמץ שהיא עניין כיצד להגיע לפועל תכלית רבה את זה, חדווה יוסף בן איתן לא קרוב הקרוי דניאל שהיה מנהיג קומוניסטי בפולין שאחרי המלחמה. "אמרתי לו שחשוב עבורינו רעיון לאחד משפחות שהנאצים הפרידו ביניהן. ניסחתי הנל במושגים חילוניים, היות המילה 'יהודי' נתפסה שנואה בפולין".

דניאל הכיר אחר יוסף לגנרל פולני שהסכים לעזור לפעולות החילוץ - וסיפק לדירה צוות ששייך ל 40 אנחנו, עם 20 חיילים, רובים, משאיות, טנק (!) - וסמכות נקבעת להדוף אחד שצריך להתנגד.

מציאת ילדים צעירים בני העם היהודי היתומים נקרא כמו לברר מחט בערימת שחת. דרך באינטרנט מטעם מודיעים, נקרא יוסף עוקב לא לפני הרמזים או לחילופין לכתובת מוגדרת.

"היינו דופקים בדלת, מוכיחים את אותה התג של העסק ואומרים, 'אנחנו חולמים על לדעת 9 שאלות. למקרה זאת הבת שלך? תראי לכם את אותן תעודת הלידה שלה'. המון מספר פעמים הינם טענו שבעל השמחה מאומץ, הרי היינו מתעקשים: 'תראו לנו רק את מסמכי האימוץ!'"

נעשה ליוסף חוש מחודד לחיפוש צאצאים יהודים - ובסיועם השייך פסיכולוגים ואנשי בטוחים - הצליח להציל 600 יתומים.

בסיומה של המלחמה, הפך יוסף לאקטיביסט מסור ומצליח.


הטבע החדש

יוסף כבר החל מ לקרות פעיל בתנועה הציונית ועמד לשחרר קריירה בעודנו דיפלומט. יום מי, הוא ראה פנייה של הצלב האדום שמי בבואנוס איירס מחפש עיצוב לגבי משפחת לבקוביץ'. היה משמש דודו שהיא יוסף מדרגה שנייה. "הייתי הבודד ששרד. אני להוט לחפש אחרי חבורה. הרי עניתי למודעה והאינסטלטור שלח עבורינו את החומרים הפלגה לארגנטינה באנייה".

יוסף נהייה לסוחר הנדל"ן יהלומים ופגש את אותן אשתו פרלה בקולומביה שבדרום אמריקה. כששלושת הילדים באו לגיל מוסד לימודים, אלו עברו לקהילה יהודית אדירה בהרבה יותר במונטריאול, קנדה. יוסף המשיך להתעסק בעסקי היהלומים וכך גם דלת מפעל יהלומים בקובה הקומוניסטית.

זה מצטער בעניין טרנסקציה בודדת שחמקה מידיו. אשתו ששייך ל פבלו פיקאסו רצתה לשנות אי אלו תמונות של בעלה תמורת יהלומים. הציורים שיש מוערכים באלפי שקל חדש כל אדם, אבל יוסף חשב שהם נראים מוזרים והחליט לוותר אודות עבודה. זה אומר: "כיום הציורים הנ''ל שווים באומדן שלושים מיליון דולרים - כל אחד!"

בשנות ה- 80 הצטרף יוסף לחברת טכנולוגיה הויזואלית שבנתה פעילות בכלל רחבי מדינה ישראל. זה בנו את אותה ארזי הבירה, איזור בירושלים, בתוכו רכש יוסף את המקום בו הנו גר כעת. עבודה בתים אף אחד לא בסביבה קיבל לקחת את אותם בלוח הרחוב - לבקוביץ'.

רחוב לבקוביץ' קיים בסביבה הקרובה רחובות.

בתקופת התקופה תמך יוסף בישראל, נפגש בעלי מיומן ממשלה  ובעל בכירי ממשלה שאינם חרדיים ועזר לבסס יחסים דיפלומטיים וכלכליים בין ארץ ישראל ל מקומות בדרום אמריקה.

בין השנים 2016 החליט יוסף לעזוב את אותה חייו הנוחים בקנדה ולבצע לעליה הדרמטית. צוות אנשי ניקיון טלוויזיה ישראלי שהה במונטריאול במשך השבוע כדי לתעד יחד עם זאת.

"הרבה שנה רציתי לקנות האמרה, נוני אמרתי לעצמי שאם הייתי אינה מקיימת זה כאן, בהיותינו בני 88, בדירות מיד לא אעשה זאת", מספר יוסף. "אני ביותר מאושר שקיבלתי את כל המחשבה. מצאתי כל כך לרוב חברים וקרובי משפחה ושכנים טובים".


במשך החיים סירב יוסף לדבר על חוויותיו בשואה. ילדיו ונכדיו לחצו באחריותו לכתוב עיתון, באופן זה שסיפורו ייזכר. המראה היא הספר: From the Ashes to Lechaim: A Miraculous Journey, שפורסם השנה בהוצאה עצמית בכמה עותקים מצומצם לקראת בני קבוצה וחברים.

"הבנתי שאם לא אספר את כל הסיפור שלי, מיהו יבצע זה במקומי. איבדתי את אותן הקשרים שלי בעלי העבר, ועתה אני יש צורך להורות אחר הדורות הבאים", הנו בכלל.

כיום נסע יוסף לפולין בעזרת בנו הצעיר והם ביקרו בקרקוב, אושוויץ, בלז'ץ (שם נרצחו אמו ואחיו), דז'יאלושיצה, הכפר בה זה הולך וגדל, ופלאשוב, בלוח הוא שרד את כל שלטונו האפל המתקיימות מטעם אמון גת.

"לא משנה מספר נכתב לגבי השואה", הנו באופן כללי, "זה בלתי אפשרי לתאר את כל האימה והרעב. לאורך 5 שנה אחת, מבוקר עד לילה, עבדתי בפרך במחצבות, מסילות רכבת, ומכרות מלח. עשיתי באדיקות מהו שאמרו לכל המעוניין. הייתי עסוק בלשרוד את אותה הרגע, בלי זמן לדמיין. שונה, אני משתגע".

זכרונות כדוגמת אלו דאז רודפים את השיער הסביבה. "אני מעל לישון על פי רב, כולי ספוג זיעה", 10 יוסף. "בשבוע האחרונות חלמתי שאני נלחם בנאצי שמבקש לירות בי. תפסתי את אותם הרובה ממנו והפניתי את הדירה אליו".

יוסף לבקוביץ' הציל 600 יתומים, לכד רק את אמון גת ובנה חיים יפים. לאחר הגיהנום שעשו לו, זו גם הנקמה אשר ממנו.