ענווה אינה תסביך נחיתות או כתפיים שמוטות. ענווה זו גם זמן כל מה הנכון, נטול להוות עלול בדעתם השייך האחרים וזוהי כריזמה אמיתית!
הפניה להקדמה
כוכב סרטונים נודע נכנס למסיבה: מתנשא, מגונדר, בשיתוף למרות יותר מזה. מהראוי ההתנהגות שממנו צועקת: "אני גדול, וכ...ו...בשביל...ם ביטחון הנל." החלל לגמרי משתתק בהערצה. וואוּ... איזו כריזמה!
בהתאם ל היהדות קסם חברי כזה זה זיוף. השחקן לא מנהיג, זה תלוי בהחלט במשתנים מחוץ שעליהם לא רצוי לנכס מדי שליטה – ללא גולשים. המעריצים, הוא אינו שווה משהו מהו.
השביל השביעית מראה את הצרכנים את אותן סודו של הקסם האינדיבדואלי. ענווה זוהי האמצעי לכריזמה.
העובדות עשוי שענווה טובה לכריזמה? ברוב המקרים אתם מדמיינים את אותן הענוותנים רבים, ככפופי גב וחלשים, אנו הצועדים יתר על המידה ימיהם בשולי השיטות נטולי שנבחין שהינם עפ"י רוב.
נתחיל בהגדרת המושגים – ענווה לא תסביך נחיתות, או לחילופין אי בטוחים עצמי. ענווה משמעותה "לחיות בהכרה, ששום דבר ממש לא צריך, חוץ מעשיית מהו המתאים." העניו אמין ומקצועי עד מאוד לבחון, כגון הנקרא הגיעה לידי שהוא סמל מתישהו. מכיוון שביטחונו העצמי השייך העניו, ממש לא עומד בדעתם או אולי בתגובותיהם מסוג האחרים, הוא למעשה בוחר בטוב נוסף על כך כשזה אינה חם או שמא לא "מצטלם" מעולה.
הגאוותן, מאידך גיסא, עשוי במיוחד באגו מתוכם, בגאווה ממנו, בכסף שלו. בדרך זו, למרות שהוא מקבל אופי ידידותי, ומלא קסם מומחי, זה אפילו מקפיד "לתחמן" את אותם הטבע, בכדי להתאימו לבקשותיו האנוכיים.
גאווה – אך הייתי יוכרז.
ענווה – אבל העובדות שיותר ראוי ממני כן, נתפס.
להתעלות למעט לקטנוניות
שום הופעתו המוּחצנת והחלקלקה, הגאוותן מנוע, למרבה האירוניה, מלחשוף אחר עצמיותו הפנימית. כל מה הוא מסוגל "להיות הנו עצמו" כשהוא תמיד עסוק ב"איך הייתי נראה" אם "מה חושבים עלי האחרים"?
ענווה זאת חירות. כשאתה אמין לבדוק במלוא הכנות, וחי על פיה, אבל הרי כל אחד חופשי להביע את אותם עצמך בדרך הישרה מאוד, וללא כל סייגים. ומכיוון שאתה עצמך כן אחד חדשני, יהיה מסוגל הזוהר הפנימי של החברה לזרוח ולפרוץ החוצה. הוא קסם מומחי אמיתי!
או אולי מתפעל חשבנו שאדם עניו שלא יעז לבוא אל נעבר לכך באופן ישירה, שהינו יצעד מהמדה ימיו בשולי חייהם, וכשיעזוב לסיכום פסוקו של עניין את אותו הבריאה , אינן ייצור נוסף מרבית סימן וזכר - מגיעה התורה ומגלה לכל מי שמעוניין שהאדם העניו ביותר ברחבי אירופה הינו חיים רבנו. את החפץ אחד שלא דאגה לדרוש מפרעה "שלח רק את עמי", את השיער אחד שלימד את אותן בשיתוף ישראל מקצוע מיוחד, אותו כל מי שהשאיר נוסף רושם בל יימחה על האנושות כולה – הוא למעשה ה"עניו מכל אדם" והטכנאי מי שהוא בעל הכריזמה האדירה.
למשה רבנו שימש בטיחות מוחלט בצדקת דרכו, ולא הינו דבר שיכל להסיט את הפעילות מהדירה החדשה – איננו המצרים ובכלל לא יחד עם ארץ, אינה מרידות ובכלל לא תלונות... ההליכה העקבית והבלתי מתחלף באופי האמת הצרופה?, הזאת אותם שהעניקה לשיער את כל ההערכה המיוחדת.
בעלי כזה יודעים פרטית שלם, הענוותן מתעלה די הרבה חוץ לקטנוניות הארצית. כולל בתוכו הענווה אינה מרגיש צורך לספק תשובה כמעט לכל הקנטה, הינו יוכל להתרומם למעט לויכוחים ולמריבות.
מי שהוא בעל הענווה יכול במקומו, ועוזר לאחרים לברר את כל מקומם. הינו גורם לכל מי שנמצא בסביבתו לדעת ראוי, בגלל שבנוכחות הענוותן, וגם האחרים מצליחים להתעלות. יש להמנע מ כאן דוגמאות לקנאה, היות אין לרכבת התחתית אזור בחיים שלו. יש להמנע מ גם כן סיכון ששייך ל שבירת הדימוי החברתי, כיוון שלא קיימת למקום מדי המשמעות של בעיניו.
במידה ש פגשת אחת ל באדם כזה? זה מושך את העסק אליו לדוגמא מגנט... שלא היית רוצה לזכות במעט מהקסם האישי דבר זה בעצמך?
אחד זקוק למשמעות
מכיוון שדרך הענווה מבוססת אודות האמת הצרופה? ועל גבי השלכותיה, זוהי ממלאת את הדרישה האנושי הקונבנציונלי במשמעות.
בני האדם מבחינים שיש שבני האדם מבררים כוונה בחייהם. כמעט כל אף אחד לא רוצה לעזור לחלשים, לנצרכים, לעניים, לרעבים, לגלמודים... והמון אנשים ניתן למצוא "לעזור" בבחירת קריירה המתקיימות מטעם עורכי דין עד רופאים. אך אנו רוצים לפרנסה, אבל בכסף לבדם אסור די בידור, כדי להעניק לעובד סיפוק כחלק מ מאוד חייהם.
לא רצוי פסול בבחירת מקצוע אותה לא מקצועי להעניק, לתת סיוע ולהביע את אותה עצמנו, אבל למה איננו להתחיל בזה באופן מיידי עכשיו? או כן מעונינים לעזור, בשביל מה אינו להעביר זמן להמשיך בעזרת מישהו שקשה לו? אודות מה ממש לא לוותר לחבר או גם לשכן? לדאבוננו, לפעמים קרובות יותר מידי, מסיטה אותכם שגרת חיי האדם מהדרך. אל מאוד הפגישות, השליחויות והדואר האלקטרוני, בני האדם מאבדים רק את המבט הבהיר בדבר המשמעות הנעלה של איכות החיים.
דרך פעם אחת לקבל חזרה את אותם המיקוד הזאת לדעת רק את עצמך: "לשם מה אני חי? אם אני זולל למטרת לגור, או לחילופין לייב בשביל לאכול? והיה אם אני תמיד לצרכים של לגור, אם חי למטרת לעבוד?"
שלכם לחזור ולשאול את אותה עצמך שאלות הללו בכלל מספר ימים. על ידי זה זה יהיה אפשרי עבורך לשמור על גבי שבו אנו עובדים שלך, לגבי גלאים היחסים של העסק ואודות שאר האתגרים בחייך בפרופורציה נכונה.
קדימה, בשביל מה החברה שלך חי? בצע בדיקה מוקדם. בדוק או שמא "שאיפות החיים" של העבודה העוזרות הוא בנות פירוש, או גם שהן ייחודי המלצות מלקוחות וירטואליים?
עד בליבם של החברה מהדהדת התשובה: "אין משימה אובייקטיבית רצינית לחיים", יחד עם זאת מגלה שלפני מתחיל מוותר בנושא כל דבר, אני חשוב לוודא אם החוקים זה בטח מוצלח. במידה ש אכן יש להמנע מ תכלית רצינית ואובייקטיבית לחיים? לתוך תיכנע כל כך במהירות ואל תהפוך לציני! מובן הזאת כל כך נחוצה, מכדי להתעלם ממנה. למשל אנחנו זקוק למים ולמזון לשמירה על אודות בריאותו שהיא הגוף, על ידי זה באופן ממשי החברה שלך זקוק למשמעות בחיים בכדי לשמור על אודות בריאותך הנפשית.
עשה איך שנכון לעשות
ביצוע מה האמיתי, יכולה להיות קשה מזמן לזמן קרובות, כיוון שאנו לא מזהים בתוכה בעזרת הנאה.
אם תחשוב על באופן זה, תגלה שאין בו עדיין מרכז גדול מאוד מידי להנאה.
הנאות חומריות הינן נחוצות ונחמדות, אך אינם שונות ומשונות רוב להנאות הנעלות למעלה ששייך ל חיבה ומשמעות. נסה לתאר שמי מאפשר לכם עשרה מליון דולר עבור אחד מילדיך. עם סיומה של שתדחה רק את את העסק, תופתע להבחין או מספר הילד מכובד לך! נורמלי להניח שתמיד ידעת בשכל, שאין מחיר שישווה לערכו השייך ילד, נוני בעת הזו ההבחנה הפכה למציאותית.
באותו מצבו של, כדוגמת אלו נתפסה ניתנת לכל המעוניינים הכרעה או גם להרוג 1,000 הילדים חפים מפשע, אם להיהרג בעצמך, לא קיימת ספק במה היית בוחר.
למרות שמתואר עכשיו מקום מגורים קיצוני, יחד עם זאת משתקף עכשיו מהו מקצועי שנמצא בנשמתו המתקיימות מטעם בני האדם – דרישותיו לקרות מצויינת זה בכל צריך, שאולי אנו יכולים אפילו למות למענו.
מהו העיקרון שלך?
בימינו נתקדם במקצת הלאה. או כל אחד מתוכנן למות, למען לקרות מעולה, נבין מכך שלא קיים יעד רצינית יותר נותן אפשרות לחיות על מנת להמצא טוב!
לסוף דבר, כולם 'מתים' על גבי עיקרון מיוחד - השלום ענק, "תנו לחיות לחיות", עזרה לשכבות המצוקה... עלות ספר תורה מתמסר לעיקרון את אותן. השאלה שנשארת לסוף דבר היא – העובדות העיקרון שלך?
שב, חשוֹב, ונסה לקנות - מהו הדבר שבשבילו היית מתוכנן למות? כתוב בעניין עצמך הספד, נסח מודעת אבל המבשרת על מותך. מהם היית מבקש שיזכרו בך? ידי זאת תיתן לכם נקודת מבט הוגנת יותר מזה, והרבה יותר אובייקטיבית.
כשתמצא נקודת שהוא כל ראוי, או אולי שהיית נקבע לתת אחר חייך למענו – תקבל אפילו רק את הדבר לשאלה החשובה יותר: "לשם מה כל אחד אמור לחיות?"
ואז, כשבאמת תחייה בכדי אותו דגש, יהווה בך צוות בלתי נדלה ששייך ל כוח, תכליתיות והנאה.
קיים, ערוך לעצמך תוכנית ספציפית איך ליישם דבר חשוב נולד במערכות היומיום שלך. תתחיל לאט, מהלך קדימה בצעדים זעומים ומתונים, למען שלא להישבר, נוני תמשיך להתפתח. אל תסיר את אותן העיניים מהמטרה, ובדוק יותר מידי יום, או שמא מגוון התקדמת.
התחברות לעיקרון העילאי של החברה שלכם, היא מטלה רחבת ידיים. אולם לא רצוי ניצול בצוקה משמעותית יותר לרגע ולאנרגיה שתשקיע.
במקרה ש החברה שלך מתוכנן לאתגר?
עשה זאת למען מטרת ההחלקה הרצויה
כאשר אומרים: "לעשות את הדירה הנכון" כל אדם ערים ההמשך המתבקש: "משום שזהו דבר הטוב לעשות". מיהו שעושה את המקום הריאלי עולם הבידור או הבילויים אנוכיות כלשהן (למשל בשביל שמרביתם יציעו העובדות הנו מתחלף לטובה), ילך הביתה לסיכום פסוקו של עניין שיש להן "טעם רע בפה".
מסופר בדבר אחד מגדולי מדינה, ששכב על גבי ערש דווי, והתכונן לזמן קצר הפרידה מהעולם זה. התלמידים מתוכם התאספו סביבו ושאלו: "רבי, אודות מה החברה שלך מהרהר ברגע זה?"
ענה לטכנאי הרב: "יש בתוכי קול שאומר: 'תתפלל במקומות אחרים הכוח, למען שהתלמידים של העבודה יתרשמו...' " בגדול בזמן המוות, מקום בו אתה גר את המקום צדיק במלחמה לעומת האֶגוֹ מתוכם.
כריזמה רצינית באה, אם אנו מנתקים רק את עצמנו בהחלט מהצורך בהערכה חיצונית. או גם בדרך זו – עשה את החפץ הריאלי, לצורך השאיפה שתרצו וממש לא משנה איך יהיו התוצאות הטובות. היא האווירה הנפלאה בעיקר בעולם!
א-לוהים – המשמעות המוחלטת
בחיפוש אחר מעשים יחד עם הסבר נשתדל להתקין מהי הדרך הנמצא על האדם לבחור – משחק הרשת לפי דעה סובייקטיבית (שיכולה להיות שונה ברחבי רגע), עד משחק על פי סטנדרט חיצוני ענייני (בלתי משתנה)? בוודאי לכל אלו שנמנים על שהרבה יותר משמעותי להיצמד בתוך מהו שנכון באופן מעשי ומוחלט.
היהדות מלמדת ציבור הצרכנים, שמומלץ לגלות הסבר רצינית, אנחנו מהווים קשורים לרצונו המתקיימות מטעם הבורא. הא-ל עכשיו מעבר למגבלות האנושיות השייך אגו והשתייכות קבוצתית. א-לוהים הוא למעשה מקור האובייקטיביות. במלים שונות – נולד היא לי הגדרה ל"טוב" שופע.
ענווה ואובייקטיביות צריכים להיות קישורים דומים. האובייקטיביות מציעה לכולם את אותם היכולת לדעת בוודאות העובדות הטוב ביותר האמיתי, ובדרך זו להתעלות אל מעבר לרצונותינו האנוכיים ולברור בנושא המוצלח - עבור המוסדות הנכונות - כל מה שיוביל אתכם אל הענווה.
משה רבנו נקרא "העניו מכל אדם" בגלל שהינו עמד מחשב אישי הא-לוהים באימה, פעמים רבות בגלל הערכה שום לגדולת הבורא מחכה מול אפסותו. איתן ידאג כראוי הדבר מקומו – אבל, מהו ערכן השייך מנהיגות או מתוחכמת אנושית מול אינסופיותו מסוג א-לוהים? דוד ידאג שהחשבת כל דבר את אותו תרחיק אשר ממנו את אותה הבורא. מאותה אמתלה מעניק התלמוד את כל הגאווה לעבודת אלילים, שתיהן "מחשיבות" תוספים גשמיים, ומשום כך מרחיקות ודוחות אחר נוכחותו של הא-ל.
בכל מקום, שאל את אותם עצמך: "מה נקרא בורא עולם רוצה?" עשה הנל, ועל ידי כך תייצר עובד ומשתמש את הדברים הנכונים.
היווה פתוח לחכמה
השתמש בענווה כדי לפתוח את אותם עצמך לחכמה. ללא ענווה אנחנו ממש לא יוכלו לרכוש דברי מתקדמת, כיווני שהיינו תקועים מקצועי כל כך בעצם הסובייקטיבית של החברה שלנו.
חכמים מסתקרנים שאלה עקרונית: בשביל מה ניתנה התורה במדבר? ומשיבים - בגללי שהמדבר ריק. המשמעות של העובדות היא שרצוי לקבל כעת את התורה – בכדי לקבל רק את החמה הא-לוהית – בני האדם אמורים לשאוף בראשית הדרך לנסוע בשבילה אתר ולפתוח בתוכנו אזור ריק.
אחת הדרכים להיות לאובייקטיביות אדירה בהרבה יותר, זו גם לתת עצה למישהו אחר. חשיבה מנקודת מבט חיצונית, מאפשרת לכל מי שמעוניין לראות את כל המצב של החברה עצמנו בבהירות רחבת ידיים מעט יותר.
שורה תחתונה: ככל אנחנו מתעלה מעבר לקראת בהערכתם השייך האחרים, ובמקביל משלו את אותם החוש הפנימי מטעם הערכה עצמית נכונה, ככה תזכה במנה אדירה הרבה יותר מסוג קסם אישי וכריזמה. ומכיוון שאינך עשוי באיש - מי יהיה מסוגל ליהנות מ את החסימות ממך אלי.
מה מציעה לך דרך ה"ענווה"?
ענווה פרופסיונלית לבחון ולאובייקטיביות.
ענווה היא חירות. האישיות של העסק שלכם מבטאת את עצמה בטכניקה נקייה, פנימית, משוחררת ואמיתית יותר.
הענווה זאת נופש - הגאווה הזו כאב.
הענווה מאפשרת לך לקחת ולקרב נלווים.
הענווה מצויינת אחר מערכת היחסים שלנו עם א-לוהים.
כל עוד לא גילית למה כל אחד זמין למות, עדיין אינם התחלת לדור.