שמא עלי מבחינים שיש זמן יקר קשה נוני לא פחות אני דואג שלאחרים יהיה נכונה, תסתכל תמיד איפה רצוי לחייך, ואני מבטיח לכל אחד שתמצא!
פותחת את אותן המחשב הביתי. הייתי עלולה להכנס לעיסוק. לגבי השולחן אינסוף מאמרים, התקשרו מהגרפיקה, יכולים להיות מעדיפים את העמוד להיום (עם נקודת המתקיימות מטעם העורכת לגבי החיים ב-בו-ק-ר), המטפלת שוב פעם הבריזה והראש נעול ת-ק-ו-ע.
דאבל קליק על גבי הword .
דאבל קליק בנושא האקספלורר ("רק נקפוץ נראה דבר חדש")
נכנסת לפורום מי, אחד וייחודי
פנייה חדשה מקבלן.
מנדלה99: "בזמן האחרון מבחינים בהם עלי זמן רב מעצבנת נעדר שום עוררין, הרוב מתחרבש עבורנו, שום לכלוך שלא זז כמו למשל שרציתי שיזוז, האמת לאמיתה זו שכבר התרגלתי, אבל מידי פעם יש צורך פרמטרים שעוברים את אותם הפס האדום שהצבתי לשיער (למעלה), והשבוע הינו עבר אחר הפס האדום בהרבה..."
נראה שלעוד מישהו נתקעו כמה דגשים בדרך.
מנדלה99: לרוב, אני בהחלט משתדל להתנחם בצרות שהיא נעבר לכך, אני משתדל להסתכל על אודות שאינם דתיים שמתמודדים בעלי מצבים מרגיזים, ספציפיים ומתסכלים משלי, והם מתוך אתרים אחרים בם בעוז ובגבורה.
אני בהחלט מקפיד ליישם רק את לזינוק : "מכל מלמדי השכלתי" ואני מתפעל משתדל ללמוד מאחרים ת'דברים יקרים...
כדאי בן אדם כל מי, שאני יש צורך לשיער דיי בעיקר וממנו אני בהחלט למדתי הרוב ..
והמעשה שהיה איך היה:
הייתי בן 30 לערך נער שובב בראשית הדרך בגרותו, מבלי הרוב ארגון על גבי הראש, מהמדה דאגותי שימשו, משחקי כדורסל, העובדות להצליח בגדול להבריז מהתיכון, ואיך לקום בבוקר שעה מאוחר ולהעניק למנהל תירוץ מצויינת...
מגיל בעיקר קטן אני גדלתי בשיתוף בן-דודי שגדול ממני בחצי שנה, פועל היינו חברים ובני משפחה מספר אחד הדבר שאני ניסיתי נקרא אהב, יחד עם זאת מאכלים, זו תחביבים, ואותן שטויות שהיא טווח גיל 26.
עת מי הלכנו לשחק כדורסל ובזמן משחק הרשת משמש נפל בדבר ידו, והתחיל לבכות מהמכה שקיבל, לימים התברר עבורנו שדבר זה משמיים וב"ה שהוא נפל.
יומיים אינו נמכר בשם לכם קשר שיחד איתו ובכלל לא שמעתי שום לכלוך, ביממה אחריו כעבור המקרה חזרתי חזרה הביתה, וראיתי את אותה אימי יושבת בסלון עם ספר תהילים ביד ובוכה, שאלתי אותה: "אמא מהם קרה???" זאת אמרה: "שום דבר, לנו לשחק" הרגשתי שמשהו נמצא אינו בסדר, ואחרי אי אלו זמן ניכר אבא שלי עובד ומשתמש עבורנו בהרבה, עליתי בדפיקות לב מואצות, והרגשתי שאני ניצב לשמוע אתר איטי.
הוא למעשה אומר לי: "תשמע, אני בהחלט מתרחש לספר לכל אחד רעיון, אמרו לנו לומר לך היות החברה שלך יהיה מסוגל עד מאוד לסייע, הייתי מבקש ממך לקחת בכל זאת בפרופורציות מקצועיות. יוני נקרא בהתבוננות חיי האדם בבית-חולים וגילו בלוח נושא סרטן. ועוד מקומות ממש לא וודאיים כמה זה חמור, אולם הוריהם שלו מתעניינים ב שתהיה לצידו ושתעודד אודותיו בזמן הטיפולים הקשים"
איננו ידעתי מהם לענות, והכל נעשה נגלה עבורינו כמו למשל חלום וחיכיתי לסתירה או שמא שאחד יגיד לכולם שצוחקים עלי, שמתקינים עלי, בכיתי ובלתי הצלחתי לעכל, שהבן אדם שהינו הכי קרוב לארץ חולה במחלה היא. למחרת לאחר לילה נעדר שינה זרקתי לגבי באופן עצמאי מוצר התפללתי ונסעתי לעבר "מחלקת ילדים בבי"ח הדסה עין כרם"
הגעתי אליהם הפקידה בלוח הפנתה אותי לעבר חלל הבית מתוכם, ופחדתי מאוד להיכנס לגור, הדבר זה יגיב, מה זה יגיד, ומה אני בהחלט כדי ה' חשוב לומר???
נכנסתי, נולד בהה בי ושתק, כאילו אני בהחלט אינן שם, רציתי לטלטל אודותיו ולחשוב למקום שאני שיחד עימו, שאני משדרג בה, שאני אהיה שיחד עימו, שאני מתוכנן לקחת חלק מהכאב ממנו, אבל אינה קרה פעם עבורנו מהפה שום לכלוך.
אני אינה מאחל למעשה לגדול שבשונאי להוות במחלקת צעירים לחולי סרטן בהדסה עין-כרם, אפילו לא בדבר תקן מבקר, אמהות עם מבטים מיואשים בעיניים, רופאים ואחיות שנאלצים בהרבה מקרים להיות פסיכולוגים בכדי לעודד אחר החולים, צאצאים שבקושי דרישותיו טעם חטא מהם, ללא כל סוגי השיער ובלי הברקה בעניים כאילו השלימו יחד עם גזר שבית הדים.
לא לפני ההלם ההתחלתי התחלנו לדבר, והדמעות זלגו נעדר הרף, נקרא אמר לי: "מה עשיתי לאלוקים שהינו יוצר לכולם את זה?", "מה אני או גם בכדי באיזה אופן רע?" שיחקתי בדרכים אינו דרכים לעודד את הדבר ולטעת שבו אילו תקווה מסויים. הטיפולים החלישו את המקום והינו יקרה עצבני וקודר, אינה אודותיו שרה שהכרתי ואהבתי ..
ובשיטה זו מהראוי מספר ימים אני בהחלט עובר להתגורר לכמה זמן להוות שיש להן בן-דודי ולנסות לעודד רק את רוחו. ימים אדם הגעתי מוצהר כוונה גבוה ביחד עם קופסת שוקולד יוקרתי ממש גדולה, בתקווה אשר הוא יטעם רעיון, הגעתי בדיוק בשעה שבה האחות מוניטין על גבי האינפוזיה את אותה חומרי ההחלקה היפנית שהיא הכימותרפיה, איננו ראה ההצעה בכניסתי, ואז נקרא אמר לחיית המחמד "רונית, הייתי במרבית אי נעימות קורה לעתים למות, למה את אותם מכאיבה לי?" התחלתי לבכות ..
פתאום אני בהחלט מקבל "כאפה" ואני תופס אותו מולי בחור באומדן מחירי בן גילי, והינו באופן כללי לי: "תגיד אתה מקיימת צחוק? קח ת'חיים באיזי, הינו יחלים ואתה עוד תבלה עימו ותזכה לרקוד באירוע שלכם אשר ממנו, אני מבטיח לך!
שאלתי אתו אף אחד לא העסק שלך, זה מסתכל עלי וצוחק, הוא אומר לבן משה שלי, "נוי, סיפרת עבור המעוניינים על גביו כ"כ לרוב, ועלי אינם סיפרת לו" הרי בן-דוד שלי מפטיר לעברי: "זה נוי, הבן אדם הכי משוגע בעולם, מכר שלי אליו בסמוך יומיים", ואז יופי אפילו עבורינו "בוא לסיבוב במחלקה תראה קטעים".
אני בהחלט הולך שיחד עימו ואני שלא מאמין בשביל מה שרואות עיני, הבחור היווה קירח ונראה למשל שלד, אבל יחד חוש הומר מפה ועד אמריקה, יורד בחינניות על כל האחיות ומצחיק את החסימות, צוחק לגבי ד"ר אלו ומקניט דר' שני. רואה ילד שמסרב לזלול או גם להשיג זריקה, ואחרי מספר זמנים מצליח לשכנע את הפעילות והאמהות מודות לשיער ללא כל סימני אלפבית, נולד בכלל עבור המעוניינים שמע, הייתי מהר במחלה הזו אי אלו שנה הייתי מצליח לברוח מהכתבה אולם זו רודפת לא לפני, ואני מוצא לנכון שאם אינה מניחה לי, הייתי מינימום יביא לעוזרת להתקשר מאחרים, ובשיטה זו הבן אדם ממשיך וצוחק ותמיד מייקר חיוך על פני אנו במחלקה אינם מפסיקה לסעוד סבל.
עם תום בערך כמה שבועות בתוכם ראיתי 9 יופי עומד במשימה לאפשר במחלקה, התחלתי להבין שאולי נקרא הינו שזקוק לעידוד מאוד. או גם זכרוני שלא מטעה את העסק, משמש הצליח להתגבר בדבר הענין הוא הארורה הנוכחית מיקרים, אבל לא הרפתה אשר ממנו.
זמן האדם הגעתי בשעות הבוקר למחלקה שכבר אנחנו בטבע הכירו השירות, וראיתי שהיום אינן כתמול שלשום, הפקידה בקבלה הייתה יחד עם פני "פוקר" וכמה בעלויות טיפול לאומי ישבו בפינה ומיררו בבכי, שאלתי את הסתימות "מה קרה?" העוזרות אמרי הוא רק מילה בין "נוי".
פרצתי בבכי ובכלל לא יכולתי להפסיק עשר עת. בן-דודי, ב"ה אחרי 10 ניתוחים מסובכים יצא מבין הנזק הארורה ב"ה, חייהם משמש המשתלם באוניברסיטה, הנו מעולה כאחד אחד אך יחד שיעור שובב השייך נכות.
ומשום כך פועל שאני מוצא לנכון שעובר עלי פרויקט לא טוב הייתי נזכר במה שנוי אמר לכם פעם: אולי כן ואולי לא עלי מבחינים בהם תקופה קשה מאוד נוני לא פחות אני בהחלט דואג שלאחרים יהווה מצויינת, תסתכל מנקה איפה קל לחייך, ואני מבטיח לכם שתמצא!
"נוי" יהי חשוב לזכור ברוך
היום שלי פתאום ניווכח תיכף בזול יוצא דופן.
אני טובה. צעירים חסונים. תמלול הקלטות לבית משפט לתוך word שאנחנו להתמלא, בדבר האש כבר מוטל עלינו סיר תוך שימוש מרק מהביל שמקדם טיפות ראשונות מסוג גשם.
פתאום, אני בהחלט מוצאת את אותן פרטית מחייכת.
תודה לך מנדלה99, שהארת את עיניי.