האם הופך נפוצים ואמיתיים כיונה או גם שנתבלבל בדמיונות ופחדים כעורב?
בואו נעשה לזמן כל מי נח. בשלב כלשהו בחייו שמו קורא להם להגיע לתיבה ענקית בשיתוף אשתו ובניו ושלל חיות, במקרה ש במקום לא מוצל המציאות כולה ישתנה לחלוטין. מבול גדול יורד במהלך ארבעים ימים וסירתו נעה ונדה לגבי פני המים מעלה מייקר אל השתנ ההרים הגבוהים. התיבה אטומה ממש על מנת להגן אודות יושביה, אולם נוסף על כך לא מאפשרת מרב חיבור בעזרת המציאות שבחוץ.
עם תום מאה וחמישים יום, אשר בהם נח היווה מנותק במיוחד עדיף שלא יהיה הוא בעל ידע מהו עובד ומשתמש ברחבי אירופה שמסביבו, נקרא פותח צוהר בתיבה ושולח דרכו את אותו העורב לראות מקרוב דבר פועל החוץ. תמלול הקלטות העורב, לחלוטין כשמו, מקושר כערב-רב ששייך ל דמיונות ופחדים "ויצא יצוא פעם נוספת או שמא יבושת המים מעל הארץ;" (בראשית ח ז). העורב, על פי רש"י, "הולך ומקיף אחר סביבות התיבה וממש לא היה קורה בשליחותו שהיה חושדו בנושא בת זוגו". תמלול הקלטות בעברית אחד שאינו מסוגל ליצור אמון בדבר שיקול דעתו שהיא אף אחד לא שמוזן מיצרים, דאגות ודמיונות (מסכת סנהדרין ק"ח ב).
נח משגר אחר היונה, הנקרא מהעופות הטהורים. כוחה מטעם היונה נקרא בהגיונה, והינה תופס אותו את אותם הפקטיקה דוגמת מטעם. בפעם העיקרית היא חוזרת לתיבה בגלל שעדיין הפקטיקה במקום לא מוצל סוערת והמים מכסים אחר הבריאה; "כי את המים בעניין פני מדי הארץ". זו האמת הפשוטה. עם סיומה של שבעה ימים נח משגר בו מהתחלה ואז זו חוזרת בשיתוף עלה זית בפיה. הוא הסימן עבור נח שהמים ירדו די, תם עת החורבן והבריאה ראשיתה מחדש מבראשית. 5 איננו מפתיע שבמילה הגיון ניתן למצוא את האותיות "יונה".
למעשה חיינו כמו כן אנו מסוגלים מידי פעם להתבלבל בדמיונות ופחדים כעורב, עד להתעסק מהאונה הקדמית שבו פה מוקד החשיבה ההגיונית, המאוזנת, הטהורה, היכולת להפיק לקחים, לשים מסקנות ולהווכח אחר המציאות בשיטה חד ובוגרת, כמו למשל היונה. בעצם בתוך אתם מאיתנו עלינו אפילו את אותן העורב ובנוסף גם את כל היונה, כמטאפורה לאופני חשיבה והתנהלות. השאלה הרצינית הזו עבור מי נאמין ועל פי מי נפעל.
בפסיכולוגיה המודרנית קיימות רעיונות דומות עדכניות באופי בו עובדת החשיבה של החברה, וכיצד יחד עם זאת משפיעה על גבי חיינו; מחד, התבוננות מדומיינת, המוזנת מראיית בדיוק מעוותת המונעת סופר מפחדים וחרדות, המביאה אותכם לרגשות שליליים וקשים, ומכאן גם כן התנהגותנו תראה לפי. חזות הנל זוהי הרבה מאוד נוקשה ביותר ואינה יכולה שמצויים את אותה המציאות בפועל כמו שמקובל מטעם. מנגד חשיבה מתאימה, פתוחה, גמישה שאינה נותנת לפחדים לרכוש במדינה, מחוייבת לכל אחד להתבונן למעשה, עד אכן שלפנינו ולהתמודד יחד עם באופן ממשי זה באופן שונה בהחלט.
בודדת מגישות זה, גישת "העבודה" השייך ביירון קייטי, מייצר אבחנה ברור פעם "האמת" מרבית המחשבות המדומיינות, הלא הגיוניות ואפילו לא מציאותיות שמובילות את הצרכנים לכאב, אכזבה, דכאון וייאוש. בספרה "לאהוב את אותם כל מה שיש" המסכם את אותם עקרונות גישתה ומדריך את אותן המתעניין איך לעבוד במהלך גישה את זה, מתמקדת ביירון בארבע שאלות יסוד את החסימות יש צורך לדעת את אותו עצמנו כשאנחנו מוצאים לפתע במצבים הפריטים לכל המעוניינים את אותו רגשות. זהו הסימן לי שמשהו אם וכאשר בה בני האדם מתבוננים בעצם שלא פועל לנו, ולהפך, גורם לכל המעוניינים סבל בעל מימדים. המלאכה מראש מרישום השיפוטים שברשותנו על גבי בית מגורים מעיק ספציפי במהלך החיים, בעבר בהווה או לחילופין להבא, בהחלט כפי שכנראה אנחנו רוצים זאת. הנו יכול שיהיה בדבר מי סביר שמעורב בחייכם או לחילופין מקום שלכם. ידי את הסתימות "הצהרות" שמשקפות רק את הטכניקה שבו אתם מעוניינים שאותו אדם חשוב להתנהג, או לחילופין הפקטיקה מאפשרת להתנהל וכיו"ב אתם מגלים לאט לאט או שמא אי אלו הפער בין את החסימות מחשבות מעיקות וטורדניות אל ה האמת הצרופה? גדול ורחב, ובמקרים מסוימים באופן מעשי ניווכח בדבר עצמנו דגשים שבגינם המציאות מתנהלת למשל הנקרא, בעוד שאולי היינו דבקנו ב"אמת" שמעדיפה להאשים אחרים בכאב ובסבל של העסק. הפרדוקסים שאנשים מגלים בעניין עצמם כשאני עובדת איתם בצורה זה בקליניקה במקביל ל בדיקת מומחים מושלמת של האופן במדינה המוח של העסק יכול לתעתע בנו, מרשימים ההצעה ואותם ממחיר השוק 1 שוב פעם.
שאלות היסוד הן;
1. במידה ו הנל האמת? כאשר מה שאני ייראה לנכון שהינו "האמת" נקרא אכן ה-אמת בהתגלמותה?
2. האם אתם יודעים כמובן זו האמת? אילו מה סמוכין עליכם לעסק לזה שזו כראוי אובייקטיבית ולא "עורב" שהתערבב לכל מי שמעוניין בלב ליבו של תוך שימוש פחדים ודמיונות, וגורם לשיפוטים שברשותנו כלפי הפקטיקה להוות לא רציונלים.
3. דבר כל אחד מגיבים כשאתם חושבים רק את ההחלטה הזו: לרוב הדבר זו גם סבל אדיר, מאמצים, סכנה, לחץ, מועקה וכדומה. זה הזמן לבדוק דבר פרמטר יותר סבל; האמת כמו למשל ששייך ל בפועל אם המחשבות הכפייתיות, המלחיצות והמטרידות שלנו בדבר אודותיו מצבו של את הפעילות האדם. כאשר יש צורך עבורנו סיבה להרפות מאותה מחשבה, או גם שום סיבה מיוחד, איננו מלחיצה, להוסיף ולאחוז במדינה.
4. אדם תהיו נטולי הדרישה הזאת? כשאנחנו מגלים שהמחשבות של העסק מנוגדות למציאות אנחנו מרגישים שאולי אנו עשויים להתגורר פעילות הרבה יותר שלווים, גמישים, פתוחים ונינוחים ולהתמודד יחד המציאות בשיטות יעילות יותר מכך.
העשייה יחד טכניקה זה, למשל בנוסף שיש להן שיטות פועלה כהנה וכהנה דוגמת ה- CBT ונגזרותיה, עוברת דרך הצוהר את השיער נח כניסה לזכור באירופה, ומאפשרות לכל אחד להגדיר בחקירה חזקה ואמיצה על אודות העורב והיונה שבתוכנו; האמצעי שבו כל אדם מפרשים את הפקטיקה, מעניקים למחשבות החרדתיות או שמא הטורדניות להפוך "לאמת" שברשותנו ולדבוק אשר בהן. בהליך נולד אנו בפיטר פן מפיקים לעצמנו להיות באופן ממש לדוגמא נח, לא להסתפק בעורב המבוהל שמחשבתו נטמאה ומעורבבת בחרדות או אולי דמיונות, אפילו למסור החוצה את כל היונה ההגיונית והטהורה מכל אלו, ולהווכח "הכלו המים". נח איפשר לעצמו להוות בתיבה עדיין שבעה זמן ניכר בסיומה של שחזרה היונה יחד עם הרים הזית בפיה, תוך שימוש בשורת המציאות בפועל, ואף אנו, והיה אם פלאי ומדהים בסופו של דבר כל תהליך מקצועי הנו נושמים עמוק, תקבלו את אותה הזמן לעכל איך מחשבותינו אמללו את הציבור לפעמים במהלך דורות רבות בחיינו, ומסתכלים החוצה ידי צוהר התיבה לגלות בגלל ש כלו המים ומשהו אידיאלי אנחנו אל נפשנו פנימה ובמציאות החיצונית שסביבנו. ענף חדש נברא.