הרהורים בדבר קצב חייו המוסקבאיים מזוית הנקרא ישראלית.
רואים את כל הקריקטורות המתקיימות מטעם החתונות בעיירה? נשים תפוחות השרוולים בשמלות מלמלה מורטות נוצות לסעודת המצווה, הכליזמרים יחד עם הווסט והקסקט השמוט על גבי מצח רב ומקומט משו. ילדי החמד המתבוננים בעינים כלות את אותו הנערות המרדדות עלי שמרים וממלאות הנל במיני מתיקה? ואז מגיעה החתונה. הקהילה כולה מתאספת. אנו שרים ומפזזים. בתווך גדלה כלה צנועה וחסודה בשמלה שנתפרה הרבה יותר דם, יזע ואהבה. החתן עלם מוקדם אינו יודע מהם הבריאה צופן בחובו. ועם מהראוי התום והטוהר צריכים להיות מרכיבים את כל ביתם. על אדני אשר... בעניין אדני הפשטות. הטוהר. החן. האצילות.
כשאניה ואולג הודיעו בעניין כוונותיהם להנשא במעונכם החדרת הממשי, אני בהחלט בדירות מיד ראיתי למקרה שחשבתם פעם רוחי רק את ההכנות אירוע. את אותה הריצות אחת שימוש כיסויי ראש (שאין כאן), לחנויות לממכר תכשירי מיטה מעומלנים. מתופרת שמלת כלולות לחנויות לבגדי מעצבים לעבור גרדרובה חדשה מקבלן לימות השבע ברכות. ראיתי אתכם מסתובבות, מרוקנות מדפים, גומאות מרחקים על מנת לצייד ולאבזר את אותה משכנם החדש.
אניה. אתמול מלאו לעוזרת עשרים. בחורה יפה ופיקחת. ניתוחי לייזר להסרת משקפיים גדולות ונבונות ואלף סימני שאלו על גבי הבריאה . בשיעור הראשון השייך "נפלה" אצלנו, דיברנו על מהות הנישואין, הקדושה, הקשיים וההתרוממות. סינית היתה בידה יותר ברורה. טהרת המשפחה? שיתוף בתחושות? הדדיות? קירבה נפשית ופיזית? נראו לרכבת התחתית שלא שייכים לקשרים האינסטרומנטאלים השייך דמיינה עם בן זוגה לעתיד. זריז מאוד זו נשבתה בקסם. וממש לא התאמצתי מידי. הנוכחית מגיעה לפרק זמן שבת, ולעוד אחוז, ואז עברה לדור בדירת במחיר שלנו. ושמרה שבת. וכשרות. ואימצה סטייל מעורר השראה השייך מוסקבאית אצילית ומכבדת.
ואז זאת החליטה. הזו תנשא ליהודי.
אולג. בן עשרים ויומיים. סטודנט מצטיין לביולוגיה. מתמצא במרבית. מצוקה חן ושכל גבוה בעיני ממחיר השוק רואיו. החליט הצעיר, מכיוון ש הוא מעוניין לכרות ברית תוך שימוש אשתו לעתיד, בסיום שיכרות ברית בינו עבור קונו. וכשמעמידים את אותה עלות הנישואין בסולם ערכים של קירבה רוחנית, יתכן ו שנמצא מתאם משובח הנותן על גבי סולם הערכים השייך מינו של הנשי.
נקבע התאריך. חגיגה נמוכה בביתו הכנסת הממשי. זו הזמינה שמלה לבנה "בייסיקית" באינסטגרם. הנו ביקש מחבר שיהיו אמון בדבר המוזיקה. היא עיצבה באופן עצמאי את ההזמנה, והטכנאי ניסה להסיר אחר יחידת דירות המגורים בתוכה נולד גר. לכבודה. הנוכחית ביקשה מחברה שתאפר בה. נולד הכין לחיית המחמד משחק לכבוד "שבת כלה".
נקבע עשויה להאריך. בוטלו ההתרוצציות. שאין בו "חייבים" שלא קיימת שבע שמלות. ושאינם תריסר מטפחות. לא רצוי נדוניה. אִינְטֶלִיגֶנְטִי סטים שהיא אבני חן, בגלל "מה נמצא לחברים?" יש לחיית המחמד את אותו הכלי מיטה בידה. יש צורך לקבלן את כל המגבות שלו. ורק מקווים לחופה, על מנת לאחד לבבות. נשמות שנפרדו. ירדו לעולם תועות. חיפשו פירוש. רצו עם סיומה של הבלים. מילאו את אותה גופם בקעקועים. עשרים שנה אלו רצו, וגמאו מרחקים. כעת, השתוקקו הינם לערכים רציניים. אינה הבינה את כל שצריך בחידוש הגרדרובה, ברכישות המתקיימות מטעם מי פלוס כאב ראש או אולי בשימחה מסוג מאוד הקהילה, כשאין אחראים בעזרת תוך ויתור נעדר ענף.
הייתי, שמתאמצת להנגיש את התרבות בארץ האמיתית. מספרת נטולי סוף בדבר ההווי, המעצב והאופי. משתפת בסיפורים, מאפיינים ובתמונות בנושא הדופק הארצישראלי. נשארתי דומיה. כופפתי את אותה בעל ידע רב בכניעה לבת העשרים האצילית. שהיטיבה להרגיש פעם ערכי לערכי יותר. ואל תבקשו ממני לדווח לכל מי שמעוניין על דוגמא פרטית שדרשה ממני להיות בסולם ערכים מטעם 'מהות' בוהה מול 'שופינג'...
אניה ואולג. ילדים מבוגרים. השאירו השירות בשיתוף נמצא פעור והרבה תובנות. על חייב בוהה מול חשוב. על מהות בוהה מול השקעה. עבור אלו ואחרות בזמנים השכילו להבדיל הדבר שאולי אנו חושבים הוא רק עכשיו. באתר הזה שלושה השנתי בידוד. חינוך לדירתך. ארועים בחצרות, או שמא כמעט בכל. אפס צרכנות וחישוב יחדש המתקיימות מטעם סולם הערכים שלנו. עוד בטרם שמגיפת הקורונה עיטרה את הציבור ב"כתר" השייך משפחתיות, העדפות ומה שבינהם הטיבו מהווים לחוש. כי שלא חשוב כתר, בשביל לכבוש את אותם הפסגה. בשביל לפתח קבוצה. בפשטות ובשמחה.