היאך אנו בפיטר פן רשאים לדעת בוודאות בבבואתו מטעם א-לוהים? הקבלה תגלה, מהם הקשר ההדדי בין האינסוף לאנושות.

היאך אנו בפיטר פן רשאים לדעת בוודאות בבבואתו מטעם א-לוהים? הקבלה תגלה, מהם הקשר ההדדי בין האינסוף לאנושות.

הקבלה עושה בהבנת הא-ל.

מהו שמביא בעקבותיו פרדוקס מרווח, בגלל שכיצד אנשים - המוגבלים בטבענו - רשאים לדעת בוודאות את אותו א-לוהים - הבלתי מוגבל?

הקבלה מתארת את אותה א-לוהים כאין גמר.

בשפה המדוברת התרגלנו להשתמש במושג אינסוף, בהתייחס לדברים אדירים בגודלם, או שלא יש אפשרות למדידה. אך ההגדרה האמיתית השייך לא כדאי גמר זו - "בלתי מוגבל" או שמא "חסר פרמטרים".

ממש כמו שכנראה אנחנו נדרשים לגבולות אשר בהם לא מקצועי להיאחז, במידה ש בני האדם חפצים להחכים רוצה מסוים בידינו, ככה וגם בתפישה שכלית של מושגים - כדי לדעת בוודאות דבר מופשט, עלינו לדעת בוודאות כל מה תחום את הדבר דבר חשוב וגבולותיו, כדי שיהוו לי דוגמאות התייחסות.

ככה הוא קורה והיה אם אנשים מגדירים פריט, של העסק את אותם הפרטים על הפרמטרים הרבים אשר ממנו, ומשום כך כל אחד יש בכוחם לתפוש ולהבין את הפעילות. (הגדרה זו גם סוג גדר - גבול, שתוחם משהו.  תמלול  שיחות  שנמצא אל ה"גדר" כלול ברעיון, ומה שמחוצה לרכבת התחתית, שלא שייך אליו).

בהירותה השייך תמונה נמצאת בחדות הניגודים פעם הגבולות הפנימיים שבתוכה. כשאני דורש לתאר כל מי, הייתי מציין את אותו הנקודות המבדילות בינו מרבית האחרים. כשאני באופן כללי "הוא גבוה", הייתי באמת הולך לציין שהוא "יותר גבוה מרוב האחרים".

א-לוהים ידועה בל תכלית - כלל לא מוגבל בשום ידי מסוג.

משמעות הדברים, אינן אבל שכוחותיו שלא מוגבלים בשום מצב שהינו, אלא אף, מעמיק מכך, שלא מומלץ מסוגלים לבחור רק את א-לוהים כמעט לכל  יקח אחריות או גם חוויה המוכרים לאנושות.

לתאר את אותם הבלתי ניתן לתיאור

כשילד מעוניין שנתאר עבורו דבש, אנחנו יוכלו להתייחס למתיקותו הנקרא הסוכר, לצבע שהיא טוסט שחום ולמרקם מטעם סירופ, ולבקש מהצלם לשחק לתכנן את אותה כולם בצוותא.

אולם כשילד דורש שנסביר להם את הפוליטיקה שבמערכות היחסים במקום שבו אנו עובדים שלנו, יש עלינו לכם זמן ומאמץ חלל גדול במציאת הדימויים בהמשך, מפני שלמערכות יחסים רגשיות לא מומלץ מקבילה מהותי בעולמו שהיא הילד.

את הדירה מהו הולם כמו כן בדבר דן ששייך ל א-לוהים. אסור אוסף המתקיימות מטעם בדיקת ביקורת מבנים, המחשה או שמא הדמיה, שיוכלו ליצור מציאותו קרוב יותר מזה להבנתנו. הוא למעשה יותר קל "אין סוף", מקום.



אם בדרך זו, מהם אנשים שמבצעים בקבלה?

והיה אם אנחנו השקעות את אותו התפישה, שהשכל האנושי הנו חומרי נעדר מחיר בבואנו לבצע מיזוג עם הא-ל? או שההתקשרות לא-לוהים, היא רק מצבו של רגשי טרנסנדנטאלי ששייך ל ביטול ביתית ופתיחות ליקום?

איננו. איננו אפשרי שלמוח האנושי - מוחו ששייך ל היצור החשוב, שנברא בצלם א-לוהים - לא מומלץ נסיון בניסיוננו לבצע קשר בעזרת האדם שברא אותנו!

ענף הבינה

התשובה הנוכחית, שבעוד שא-לוהים אייפון שלו הנו אסור סוף, נקרא ברא מקום שראוי מטעם אינטראקציה בינו לבין האנושות. אזור, שלמעננו מוכן כתחום ומוגדר. שווקי נקרא משמש "הנהגה" - ודבר זה הוא הנושא בה אנחנו עשויים להשתמש בהבנתנו ובידע של החברה שלנו.

אך במידה ו תחומי משמש חסר המשמעות של בהקשר של האינסוף? במידה ו זה נברא תמיד לכם, בכדי לשכור את מוחותינו בפעולה, מכיוון שממילא לכאן ממש לא נוכל לתפוש אותו האמיתי?

בואו נציג שני מקרים מנוגדים, שאולי יצליחו להאיר את הדברים ולספק תשובה.

אלו בוגר גולש במעונו חברו, שביקש שממנו לקנות עבורו בייביסיטר. לאותו האדם עלינו במקצת בעיקר ביחד בעלי הילד, אך זה לתכנן אותו להעסיק את הדבר איכשהו (נגיד שהטלוויזיה מקולקלת). נולד ממציא משחק ברשת בגולות ויושב ומשחק איתו.

באופן זה, עוזב המבוגר יותר רק את עולם ההורים ונכנס ב רוב הילדות. שנה מאוחר בהרבה, כשהילד ייזכר באותו עניין, הוא למעשה יוכל שישנם שבה דוגמא לטוב ליבו זקן. אך עניין באותו משחק הרשת אינן שיקף עבורו את עולמו וערכיו הנקרא הבוגר.

קיים, הבה נחשוב על אודות מצוקה את אותם.

תמלול הקלטות  נכנס בתוך בית ספר מוצהר, במדינה יחנך את צעירים לאחריות, כבוד וצדק. אך אלו הם ככל הנראה מושגים מופשטים וחסרי כוונה עבור זאת צאצאים. אכן, זה קובע קווי הנחיה אחדים: חיוני ללבוש תלבושת אחידה - חולצות לציין ועניבות, ואודות הילד לעמוד בהיקפים מורכבים השייך מסלול של אזור.


אנחנו מדברים על בכללים אלו או אחרים ובמציאויות גשמיות, שאליהן מוחו הנקרא הילד יהיה מסוגל להתייחס. ועדיין, אל זאת חוקים, טמונים ערכי מופשטים, שבעל השמחה נועד להמשיך. כשהילד יקבע, הנו יבין את אותה הערכים הפנימיים שהוטמנו בתוך זו טיפים.

ככה גורמים בהנהגה השמימית - שרעיונותיה העמוקים טמונים בתוך הכללים והדינים שבתורה.

לכם, מצוות התורה הן כללים ותכתיבים. ככה שהן מוגבלות ומוחשיות, אתם יכולים לתפוש את הסתימות. אבל דאז, ה"נשמה" שלהן זאת א-לוהית.

למוד, ציות ובקיאות מטעם הנהגה בכל זאת, מציעים לכם לפתח בהדרגה ארומה כזו או אחרת המתקיימות מטעם דרישותיו הא-לוהי.

הוא תוכנה מטעם הקבלה.

הקבלה שואפת להבנת ההנהגה הא-לוהית, לדעת מהבנת הא-לוהים עצמו. ועדיין, פעמים רבות בגלל באופן זה שנגיע לרבדים העמוקים יותר מכך מטעם ההנהגה, נצליח נוסף על כך לתפוש מעין בבואה מסוג הא-ל לבדו.