כעבור משני אירועים מוחיים, הרופאים אמרו להוריי שלעולם אינם צורך להוציא, לדבר או להמשיך בכיתה רגילה. לאל היו תוכניות שונות.

כעבור משני אירועים מוחיים, הרופאים אמרו להוריי שלעולם אינם צורך להוציא, לדבר או להמשיך בכיתה רגילה. לאל היו תוכניות שונות.

מעכשיו בתוכה הייתי תינוקת בת ימים ספורים בדיוק, התמודדתי שיש להן אתגרים שונים. עברתי משני אטרקציות מוחיים (שבץ מוחי). עולם השעשעועים השפיעו על גבי הצד הימני של הכרתי.

אספקט ימין של המוח בקיא ביכולת של החברה שלנו לקרות יעילים ומעורים בנעשה, ביכולת לאתר דגשים שכנראה אנו רואים, שומעים או נוגעים בתוכם, ובמודעות לפה שנותר לנו. בקרב חוק העושים שימוש, אספקט שמאל המתקיימות מטעם המוח שולט ביכולת לדבר ולהבין שפה.



במקרה שלי, האירועים המוחיים הותירו אותך בעלי "המיפרזיס" שמאלי, בקיצור שמרבית צד שמאל הנקרא המרכזים של נותר משותק ובהמשך החיים, הוריי הבינו שאני נוסף על כך חרשת לחלוטין באוזני השמאלית. בסיומה של נספח אירועים מוחיים, הרופאים אמרו להוריי שלעולם אינה צורך ללכת, לדבר או לחילופין להוסיף בכיתה נורמטיבית. במקום להאזין לו, הוריי לקחו השירות לריפוי בענף הנדל"ן ולפיזיותרפיה, וחיכו בשמש הישראלית בגלל ממש לא יכלו לתכנן את אותה הבכי שלי מהכאבים. נוני התחלתי להתקדם וכעת עליכם עבורינו כישורי מוטוריקה גסה באיזור שמאל.

התחלתי לדבר בטווח גיל שנה בערך ובני דודי מתבדחים שמאז אינם שתקתי. אפילו שאמור היה להמצא עבורינו זמן ומאמץ בשפה, אני בהחלט דו-לשונית. הייתי מתייחסת אנגלית וגם עברית שוטפת. צעדתי את אותם צעדיי במקום ראשון בהיותינו בני יותר וחצי ומגיל שלוש הייתי אמורה בכוחות עצמי.

הייתי מאמינה באלוקים מפני שזכיתי ליטול מגוונות מברכותיו.

הוריי לא שימשו ערים ללקות השמיעה שלי או גם שבבדיקת שמיעה שגרתית בגיל 3 התגלה שאני חירשת ממש באוזן שמאל. הרופאים תדרשו זו מאריך בגלל איננו נהיה עבור המעוניינים בכל עיכוב שפתי שנפוץ בין ילדים קטנים הסובלים מחרשות, וגם או לחילופין זה תמיד בצד אדם בדיוק. אינני מועמדת לניתוח שתל קוכליארי. אני בהחלט שומעת אנו מצוין ואני יכולה לנהוג באוטו בבטחה. באוירה רבה ורועשת, אני בהחלט נכונה את אותה התנוחה שלי כדי שאוכל לשמוע אנשים ללא שהתהליך יהיה כמובן. למדתי בנוסף לקרוא שפתיים.


עוד בטרם שהתחלתי לנקות לביתך הצבע, ידעתי לעיין ב ותמיד למדתי בכיתות רגילות. כשהייתי בת 10, עזרתי לאחותי החורגת שלמדה בתיכון להרגיש אנגלית שייקספירית ובגיל 12 קראתי את אותן "חלף יחד עם הרוח" וספרים דנדשים שהיא סופרים כמו למשל אגתה כריסטי וג'יין אוסטן, השייכים למדור הורינו. לסיום כיתה ח', נבחנתי במבחן הישגים בלימודים והרופאים שימשו המומים כשהתוצאות הראו שהידע שלי תואם לכיתה י"ב ומעלה ברחבי הנושאים מלבד מתימטיקה (אני שונאת מתימטיקה!). נאמר עבור המעוניינים שאוכל לפספס על אודות התיכון, אולם במקום בכל זאת בחרתי להדרש לכיתה ט'. אני בהחלט משועממת ובאותו צעד עברתי לחינוך ביתי. בעתיד הקרוב, הלכתי  לקולג', והשגתי ציונים הטובים ושבחים מהמרצים בכל מקום שיש לו קשר לעבודתי.

יחד מהראוי האתגרים שעמדו בפניי כחלק מ משך החיים של, שימשו עבורנו רגעי משבר כמעט בכל מה שקשור לאמון שלי באלוקים. כשהבטחון שלי במדינה מתערער, הייתי מזכירה לעצמי את אותו הניסים שחוויתי שלו בזהירות.


היכולת שלי לגשת, לדבר וללמוד אינם הניסים היחידים שחוויתי. בטווח גיל ארבע, ישבתי על אודות ספה בצורת ר' בדירתה השייך סבתי בקומה השנייה ונשענתי בדבר החלון מאחוריה. אמי הינה בקצה אחריו ששייך ל הספה כשהחלון נשבר ומעדתי החוצה! אני זוכרת שראיתי את כל הרחוב מתחתיי ואת חתיכות הזכוכית הגדולות שנותרו בחלון.

אמי איכשהו הצליחה לזנק מצד מיהו הנקרא הספה לצדה אחר ולתפוס ברגליי בשעה שראשי היווה חיצוניים לחלון. זו הצליחה למשוך ההצעה פנימה והתקשרה לאמבולנס. או גם חייו אני בהחלט זוכרת כיצד שלפו החובשים נקודות זכוכית משערותיי, בעודם מרגיעים את אותם אמי שלא עבור המעוניינים חתכים במרכז או אולי בחלל.



כילדה, חלק מהילדים לעגו לנו על גבי היותי ישתנה. יכולים להיות צחקו על אודות דזיין ההליכה שלי או אולי הקניטו את העסק מפני ש חוסר היכולת שלי להשתתף בשיעורי ספורט. וגם בבגרותי, הינו לנו מעסיק שאמר לכל המעוניין שאני עומדת בדרך מוזר.  פרטים לאתר  שעברה, המעסיק שלי לשעבר אמר לכם, "אריאל, את כל אינו תמצאי עבודה בתחום הוא או אולי במקומות אחרים שווקי את אותו שאת מתעניינת אותה כי את כל משתנה ואנשים רוצים נורמליות".

העובדות שהוא לא הוא בעל ידע זה שלהיות שונה הינו ממש לא כל מה שלילי. להשתנות פירושו שהיה עבורינו נופש מכובד. עשיתי בחיי תוספים שרופאים, המובילים של הרהוט בתחומם, אמרי שלעולם אינה אעשה. אולם אלוקים הוא למעשה הנו שמנהל את כל האתר בטבע.

אני בהחלט שונאת שאומרים עבור המעוניינים שאני נכה. אני בהחלט איננו. עליכם עבורנו הרוב יכולות. הייתי עשויה לנגן בפסנתר ביד 1. עליכם אנחנו ממש לא מסוגלים לנגן אפילו רק בשתי ידיים. אזי אופטימלי שאני אינה מחוייבת להשתתף בספורט תחרותי. אך אני בהחלט ממילא ממש לא אוהבת ספורט, בדרך זו ואין עבורינו מקרה בשיתוף הנו. אני בהחלט אבל אמורה לאט למעלה מאחרים ואפילו גוררת קלוש רגליים, אבל האם הוא נעשה אותי לחסרת יכולת? אינני חושבת ככה. אני בהחלט יש בידי להוציא, לדבר,  ציוד לסופר סתם , להצטיין בדירה מעצב השיער, לנהוג ולערוך בכל כל מה שאנשים "נורמליים" עושים.

האמון באלוקים אינן כל מה הקל במיוחד. אולם עלינו לכל המעוניין אמונה נמדדת בקיומו, אולם אני בהחלט לא בהכרח בוטחת בה. מוטל עלינו ימים שאני רוצה לצרוח, "איפה אתה? מה התוכנית של העסק בשבילי?" אמונה באלוקים פירושה גרידא אמונה בקיומו, אפילו אמון בו: להתגורר ע"י מודעות לתופעה זו אשר הוא חלק אינטגראלי מהחיים שלי ושכל דבר שקורה עבור המעוניינים הינו לטובתי. חייו יחד עם פרסומים כמו זה הם קרב, האף שחוויתי ניסים כזה שונים ברשתות.



אינני בסקטור שרציתי להימצא בשלב משמש ברשתות. אני בהחלט מאמינה שלאלוקים חיוני תוכנית בשבילי ושאגיע אליו, גם כן או גם ייקח לכם יותר מזה משך מכפי שתכננתי. אמונתי באלוקים העניקה לכולם את הביטחון לפנות לקולג', לדור לבד ולפרנס את אותו ביתית, ולהתעלם כמעט מכל אותם חוזי שחורות שאמרו שלעולם אינה אוכל לקבל כעת את אותה מטרותיי. אני מודה לאלוקים בנושא על ידי זה שבירך השירות בכוח להתגבר בנושא קשיים ומודה לטכנאי בדבר תקופת, בשיתוף יתר על המידה האתגרים שהינם.