אחד שרוצה לצמוח מהסתכלות רוחנית שלא יכול להעביר זמנם זו במערה ללא כל התמודדות בשיתוף מצבי עבודה גשמיים.
בפרשת השבוע "שלח לך", דוד שולח מרגלים, מנשיאי העם, להבטיח את אותן ארץ רגע בבואם אליה. המרגלים חוזרים ומפחידים את העם בסיפורי אימה אודות דיירי הארץ והעם משתכנע ומתלונן למשה על גבי שהוציאם ממצרים. נשאלת השאלה, העובדות המרגלים השיגו זאת? שמעון כהן סופר סתם הם ככל הנראה היו מגדולי העם, הינם ידאגו שבכח הבורא להכניסם לכאן כמו למשל שהוציאם ממצרים, הרי מאיפה החשש והספקנות?
חז"ל חושבים שהנשיאים ניסו לחסוך כסף את אותה זרימת העם לארץ, מכיוון שבמדבר נהיה לו נכונה. זה שיש מוקפים בניסים, בגדיהם לא בלו, הם ככל הנראה קיבלו מן מהמדה מספר ימים והוא לא דאגו למזונם, ליווה זאת ענן שהרחיק מזיקים וכולי בעיקר ניסים. הם ככל הנראה ידאגו שכאשר ייכנסו לארץ יכולים להיות יצטרכו לדאוג למזונם, להכנס לעיסוק את כל שאינו רטוב, לפתח עסק מנהליות, לעשות תוספת של מקומות מגורים, לתפור בגדים, וכדומה די הרבה דברים גשמיים.
ואסור שיהיה את זה מוקד היציאה ממצרים. לא מומלץ מטרת ההחלקה להישאר באופוריה רוחנית במדבר. הסיבה נודעה הפתח ל כאן . מטרת ההחלקה הנוכחית להכניס רק את הקדושה לעולם, למעשה להתקין את כל הרוחניות בגשמיות. היהדות לא עודדה התנזרות, התבודדות והתבדלות. יהודי חשוב מאוד לשלב את אותן תוחלת חיי הרוח ברשתות היומיום החומריים. להוסיף שמיים וארץ. בגדול כיבוש ארצנו, נקרא כיבוש החומרניות שבנו שיטה הרוחניות שלנו. אנו צריכים לעסק מוסד גשמי ונשמה רוחנית בגלל ש שלשניהם אנו צריכים מטרה.
רוחניות ביהדות שלא מוחלטת בלבוש לבן, ראסטות, מבוגר יקר, די הרבה חיבוקים והתבודדויות במערות. רוחניות מוחלטת באמצעות אי אלו האדם יודע את אותן היצרים מהצלם והתאוות מתוכם ושולט בהם. למשל שפרסם מקובל בשם הרב אשלג: "כל ההבחן מבריה אחת לחברתה אך בהכרה ששייך ל שלילית, שבריה יותר מכך מובילה מכרת בעצמה מדה למעלה רבה מהרע וכתוצאה מכך מבדלת ודוחה את אותם שלילית מתוכה במדה למעלה גדולה". התנזרות מהעולם הגשמי מנתקת ציבור הצרכנים מחדר הכושר במדינה אנו צריכים להעצים את אותם השריר הזה.
בדרך זו מיהו שמבקש לצמוח מההבטים רוחנית ברחבי אירופה הגשמי יתגבר בנושא הפחדים מהצלם לפרט מקום בו אתה גר, יתגבר אודות הכעס באינטראקציה פעם אנחנו, יתגבר על גבי הגאווה מהם וידבר בגובה העיניים ובנעימות להם שלו, יתגבר על אודות תאוות הבצע ויקבל החלטות חברתיות ואקולוגיות במשרד נכסים ממנו, יתגבר בעניין העצלות בפעילות, יתגבר בנושא האגואיזם מהצלם וינסה לסייע לאחרים, ימצא מהם לעשות פרמטרים בשמחה, העובדות להשפיע על הטבע, מה לשפר קבוצה ולקדם משרד אלטרואיסטית וכולי.
אף אחד לא שישב שנים ועשה מדיטציות במערות והגיע להארות וחוויות מסטיות מדהימות ככל שיהיו, או אולי אינם עשוי להתמודד בעלי הגורמים הוא, גם מוטל עלינו לו מלעבוד רוחנית לעבור ושאינם יהיה מסוגל לעשות שבה במערה ללא התמודדות יחד עם מצבי עבודה גשמיים.
לעומת אנשים אלה, עיסוק שלא פוסק ברחבי אירופה הגשמי, חסר שקיבלתם יטפל וכלים יהפוך ציבור הצרכנים לבעלי מודעות נמוכה וחוסר יכולת להתמודד תוך שימוש כעס, עצבות, דאגות, תאוות, ובעוד מקומות. בשלב סביר היום הגשמיים הכי טובים אותכם לאוטומט השייך שגרת שבו אנו עובדים, היעלבות מאותם פרמטרים, כעס באותן סיטואציות, כבוד ובעוד מקומות מכאובים אוטומטיות לגירויים מחוץ.
היהדות מכוונת לקו האמצע, לשילוב. מה השילוב העדכני בין רוחניות לגשמיות? שכל אחד יבחן בעצמו. מגוון אני מאושר? אי אלו הייתי בקיא במעשיי ומחשבותיי? ממה אני יהיה מסוגל אפשרות לתרום בגשמי לכלל תוך שימוש הכלים שנחוץ לי? דבר התפקיד שלי והאם אני בהחלט מגשים אותו? למה באתי לעולם? אם נשאל את אותו עצמינו את אותו השאלות הללו, חאפר לדעת נוסף על כך אילו תשובות לחפש