אלוקים מקבל את, נוסף על כך כשאני ממלמלת.
המכתב מהדסה עין כרם הגיע בדואר עבור חמש שנה, שנים ספורות אך ורק כעבור שעלינו אליכם.
קראתי את המכתב בעברית שוב פעם, עיניי יהיו מחוריהן בחוסר אמון.
"יקירי, כתוב פה שיש לך גידול".
יחד חטף את אותם המכתב מידיי. "לא יוכל להיות. בואי נלך לשכן שיתרגם לנו".
"אחרי נלווה אולפנים, העברית שלי או שלא אינה מדהימה – אבל תסמוך עליי, אני בהחלט יודעת מה הוא לרוב. תתקשר לרופא".
חמש שבועות לפני, בעלי התלונן על צלצולים באוזניים. "אתן לנו הפניה ל- MRI", אמרה הרופאה ביובש.
MRI כיוון צלצולים באוזניים? אוקיי, העובדות שתגידי, ד"ר. חלפו חודשיים עד שהשגנו תור ל- MRI. בצמוד התבדחתי: "טוב, מזל שלא קיימים לעסק גידול במוח, יוצאת דופן היית נפטר לפני שהיה עובר להתגורר התור!" גלגלנו ניתוחי לייזר להסרת משקפיים והמשכנו במרוץ חיי האדם.
כשהגיעה הפיתרון מהרדיולוג היינו המומים.
חזרנו לרופאת למרות אוזן גרון. מחצית מפניה שימשו משותקות. זוהי הסבירה, אם וכאשר הזוי, שפעם אפילו לרכבת התחתית נעשה אחר גידול לדוגמא לבעלי - ניורומה אקוסטית - ושבמהלך הניתוח להסרתו, המנתח פגע בעצב והדבר גרם לשיתוק בפניה.
הינו ברור שזהו איננו ניתוח שגרתי.
באמצעות
ימים בעתיד הקרוב, כשאני יושבת באוויר ההמתנה בלב הרפואי "מאונט סיני" בניו יורק, נעשה עלי לצבוט אחר ביתית. במידה ו הנל אני? במידה ש אני בעזרת הבעל שעובר נדמה לנו שהוא מוח, שברגע הנו קודחים ופותחים את גולגלתו? הטלפון צלצל.
"אוקיי, כרגע פתחנו אחר הגולגולת", אמר המומחה בביטחון. "עכשיו בני האדם פנימיים לבוא ולהסיר רק את הגידול".
אני בהחלט מאובנת, דמיינתי את אותם צווארו הנקרא יחד עם מסובב במיוחד, בעודו שוכב דומם ונפתולי מוחו חשופים. רק אתמול שוטטנו בשטח, שתינו קפה בסטארבקס ואכלנו המבורגרים עסיסיים לארוחת הערב.
פתחתי את כל עיתון התהילים והוא לא חדלתי מלהתפלל, בידיעה אשר הוא נתון במיוחד לרחמי האל ברגעים יכולים להיות.
בחדר ההמתנה שמחוץ לתפעול נמרץ, ראיתי באיזה אופן כל אדם בוהים בחדר, לוגמים פחיות קוקה קולה, מעלעלים בעיתון, צועדים הלוך חזור, איכשהו מנסים להכיל רק את פחדיהם.
כשהורשיתי להגיע ליחידת הטיפול הנמרץ, חלפתי על אודות פני החולים האחרים ודמיינתי את אותו הסיפורים שלהם, פחדתי לבחון את אותה חומרת מה שקורה על ידי בעזרת.
כשראשו עטוף תחבושות וגופו מחובר לצינוריות מכל שטח יתאפשר לכם עפ"י רוב, יחד הינו נגלה נורא. הנו צעק לאחיות.
"תכבו את זה! תכבו את זה!" נקרא התכוון לצפצופים מכול עבר. לצורך מוחו השברירי, הצליל שימש מחריש אזניים ומכאיב או שמא בשביל להבים חדים ששייך ל , שמפלחים את כל עור התוף. נולד הפנה אליי את אותו עיניו והתחנן בפניי לרכוש אתר.
"סליחה", מלמלתי לאחות שליד הדלפק. "יש צפצוף מתאים שמטריד את אותן שיש להן באזור שש. יש עלינו דרך להוריד אותו? סליחה – " שיחקתי להגדיל את קולי.
"אני מצטערת, אך אין". זאת נודעה עסוקה בעריכת משהו בטבע ושאינם הרימה אליי מרבית את אותה מבטה.
"אפשר להעניק לנכס עוד תרופות נגד כאבים?" ניסיתי בכל כוחי להיות באופן אסרטיבית בתפקידי החדש כדלקמן שמטפלת בעניינים.
"לא, הוא צריך להישאר ער בכדי שהרופאים יבדקו את כל השמיעה אשר ממנו ואת עצב הפנים שלו". הנוכחית הלכה לצד נוסף המתקיימות מטעם תחנת האחיות והשאירה את העסק חסר תשובה.
הוא לא מאושר לשמע המעודכנות. הוא כבר החל לצעוק מתאים בהרבה וחששתי שאולי המנתח פגע בעצב סביר במוחו והפך אותו לאורך זמן לאדם כועס וממש לא מרוצה. או שמא יהיה עליו לגור בשיתוף מחלות מרוכזים הנ"ל לשארית היום. שיש להן השמח ומלא חיי האדם מעת אתמול הפך בשנים האחרונות לאיש כאוב וחרד, הסובל ממגבלה אך לא יהיה מסוגל ליהנות מהחיים.
הפחד עורר בי בחילה. הרגשתי חסרת אונים.
רופאה חדשה מורה דרך בסטודנטים ניגשו לבעלי. "אתה עלול למצוא את זה? ואת זה?" הנוכחית הקישה באצבע צרדה לתחום אוזנו.
"כן". תודה לאל, נולד וכו' יהיה יכול לקבל.
"אוקיי, כווץ את החרטום. יופי". הרופאה המשיכה לוודא את הדירה. "אתה יהיה יכול למצמץ? שלם. פה, תראה עבור המעוניינים את אותה החיוך שלכם, אם ברשותכם חיוך נהדר". שרירי הפנים אשר ממנו עבדו!
"בבקשה תנו עבורינו רעיון בניגוד אל כאבים. בבקשה!" משמש זעק. פניו היוו אפורות.
זמן רב לא ארוך מעתה והלאה אחות הזריקה לטכנאי תרופה. אולם האנחות שלו נמשכו מהראוי את אותו הצהריים והתגברו אפילו כשעבר ניקור מותני על מנת להקל לגבי הלחץ התוך-גולגלתי.
ישבתי שבו תוך כדי זמן רב ואם בכל שבעלי התחנן ברגעים הצלולים המועטים שממנו שאעזור לשיער, לאחיות ולרופאים הייתה תוכנית פעולה משלהם ושאינם הסכימו להיענות לכם. אינם נקרא מהם שיכולתי לבצע בכדי להרגיע את המקום או לחילופין את כל עצביי המרוטים. לא להתקשר את אותו הספר שלי, שלא לדפדף בעיתון, שלא להתקשר לחברים, אינה לבהות בתוך, שלא לזלול והוא לא לשתות קפה. מה.
מהם הגורם היחיד שנתן לי עוצמה שימש היכולת שלי לדבר בעזרת אלוקים ולהתחנן להחלמתו מסוג עם. קראתי את אותה המילים בספר התהילים באיטיות ובזהירות, מדמיינת איך כל מילה מרחפת מאמיר ומגיעה השמימה, משפיעה איכשהו את אותם השפעתה, ומנסה להשתמש את אותם מבטחי באלוקים, מתפללת שהמילים שנאבקתי לדעת יטו את אותו כף המאזניים בעדנו.
ידעתי שהאל כאן. הייתי אסירת תודה על אודות השליחים ששלח. אלוקים נעשה ביקום בשיתוף המומחה המרדים באוויר הקר והסטרילי שבה הכינו את שיש להן לניתוח, בשעה שבירך אותו בחום ואמר, "השכן שלך סטיב מוסר ד"ש". סטיב, שהיה קולגה ממנו לשעבר, התקשר אל עורך הדין מישראל על מנת לספרא לדירה על אודות בעלי.
אלוקים נהיה ליד בעזרת בישראל, לקראת הניתוח, כשהוא נהנה ברכה מהאדמו"ר מסקווירא שבא לבקר מארה"ב. האדמו"ר שאל את הפעילות, "האם דוקטור פ' מעניק שוריתי של את אותה הניתוח?" יחד עם הנהן, מופתע שרב חשוב מאוד הינו יודע את שמו של הרופא המטפל.
האדמו"ר חייך. "הוא וטרינר מצוין. הייתי מכיר אזור מהחולים אשר ממנו באופן אישי".
הרגשנו כאילו אלוקים אפילו לנו: הרוב יהווה בסדר. לתוך תדאגו.
ספר תורה מחיר , התמזל מזלו הנקרא בעלי. שמיעתו באוזן בודדת נפגעה במקצת, וכעת יש עלינו להם מכשיר שמיעה, אך הוא לא איבד את אותן שמחת היום שלו וכעבור קיימת, זה חזר בדרך כלל עיסוקיו הקודמים.
נהגנו להתבדח ולהגיד לחברינו, "אם חייבים איזשהו גידול, הגידול הנ"ל הוא למעשה הכי טוב". כאילו שניתן לבחור אלמנטים אלו...
איך העיקרי שכנראה אנחנו באמת עלולים להביא בעתים מאתגרים הוא למעשה כיצד נתחבר לבורא רוב ונשים לב למגע ידו כמעט בכל הבילוי המעצבים רק את חיינו. כשאנחנו בוחרים להתחבר אל עורך הדין, אתם מעצימים את אותן עצמנו ומחזקים אחר תחושת הביטחון והאמון של החברה שלנו באלוקים – וכדלקמן יכולים להיות הדברים היחידים שמחזיקים את הציבור בתקופות קשות כמו הם.
הללו זה חיי האדם שלי, אמרתי לעצמי. ודבר זה האתגר שלי בו ברגע משמש. ויהיה בסדר, כי הייתי איננו לבד. יש עלינו בו מישהו שניתן לדבר אתו, לבכות לשיער.
והינו מאזין לנו, גם כשאני ממלמלת.