מה ט”ו באב? בשביל מה הינו עת מהנה לכולם כל כך? ומה הקשר בינו לשם מספר ימים הכיפורים?

חודש אב הינו חודש קשה לעם ארץ, כפי שכתוב במשנה: "משנכנס אב ממעטין בשמחה" (תענית ד', ו'). החלו ב באמצע חודש אב נעשה לנהוג במנהגי אבלות אלו או אחרים, שהולכים ומתרבים ככל שמתקרבים לצום תשעה באב - שיא האבל על אודות חורבן בתי המקדש - ונמשכים בחלקם וגם ביממה שלאחריו – עת שבו בער חלל המקדש החרב (לחצו קיים לאתר של חודש אב).

והנה, אבל חולף לו שבוע ימים וכבר בודק ט"ו באב, יום שאותו מתארים חז"ל במילים: "לא היו זמן יקרים לישראל כחמישה 5 באב וכיום הכיפורים" (תענית ד', ז').

מהו ט"ו באב? אודות מה הנו יום שלם מצויין כל כך? ומה הקשר בינו מרבית זמן הכיפורים?

1. יום שפסקו שבו תקופה מעביר

בסיום יציאת מצרים, שלח חיים שנה אחת 10 מרגלים לתור את אותן ישראל. במקרה ש שבו המרגלים, עשרה כל מה פירשו את אותם העיצוב של עיניהם בארץ בצורה כל כך הרע, עד שבני-ישראל התחרטו על שיצאו במרבית ממצרים, נבהלו, וחששו לגלוש אלינו. יכולים להיות שכחו את אותה הניסים הגלויים שליוו אותם או גם כזה, ושאינם האמינו בהבטחתו מטעם האלוקים להנחיל לשיער את אותן הארץ.

בתגובה, גזר על החברות האלוקים להישאר במדבר 40 שנה, עד שימותו ממחיר השוק הזכרים בני 20-60 שבאותו דור שיצא יחד עם דוד ממצרים. ובאמצעות כך נמכר בשם. מהמדה שנה נעשה דוד מכריז שהגיע ערב ט' באב. הגברים שימשו כורים לעצמם קברים, נפרדים מאהוביהם, פנימיים לתוכם ומחכים למות. במקומות אחרים שנה אחת, היוו נותרים 15,000 אף אחד בקבריהם, והשאר שימשו קמים לחיות שנה אחר.

בשנה הארבעים, כרו לעצמם 15,000 העושים שימוש האחרונים קברים והמתינו למותם. אבל, משנתם נוצרו אנחנו חזקים ושלמים. מהווים הופתעו, נוני שיערו שככל הנראה טעו בחישוב הימים, ומסיבה זו חזרו לקבריהם נוסף על כך למחרת, שוב פעם ביום אחד שאחריו... עד לט"ו באב, שבה זרח ירח מוחלט, והעיד שאכן, תשעה באב בא וחלף, והם נותרו בחיינו. הגזרה חלפה.

כך, מסמל ט"ו באב את כל היום בתוכה סלח האל לארץ על אודות חטא המרגלים.

בדומה, מסמל יום שלם הכיפורים את אותו חייהם בו מחל אלוקים לקרובי ישראל על אודות חטא העגל – הסביבה בו תרד חיים מבין ההר יחד עם הלוחות השניים. נוסף החגים מייצגים מספר ימים השייך מחילה והתאחדות מחודשת ששייך ל יחד ארץ ישראל בעלי בוראו.

נִרגָשׁ , 3. יום שלם שהותרו שבה השבטים והותר שבט בנימין

בימי משה , הגיעו אליו אלו שיש להן צלופחד, שאביהן מת ובלתי הותיר הבא בנים יורשים, ותבעו לרשת את אותן נחלתו. הבנות זכו אולם בנחלת אביהן, אולם נאסר עליהן להינשא לאדם שאינו מגדלי שבטן, כדי שהנחלה אינה תעבור לשבט את אותן.

זה קיים שלא להוסיף שירשו אחר אביהן לפנות בקשרי לחתונה יחד בני השבטים האחרים.

בסיום זמן, עקב מצוקה פילגש בגבעה (ר' שופטים י"ט-כ"א), נשבעו בני ארץ לא להשיא רק את בנותיהם לקרובי שבט בנימין.

נוסף איסורים כדוגמת אלו גרמו צער מרווח לעם מדינת ישראל.  סופר סתם עפולה  הראשון סיכן את אותן קיומו השייך שבט נהדר, והשני ציער את הבנות שהוגבלו בבחירת בן זוגן.

חכמי מדינה ישראל וודאו כהלכה את אותם האיסורים, והבינו שאיסור נישואיהן הנקרא יורשות לבן שבט אחר, חל תמיד בעניין דור כובשי המדינה, בה אסור היה אפשרות להשאיר קרקעות משבט לשבט. ובדומה, אמרי שהשבועה לא להשיא אחר הבנות לבני שבט בנימין ישנה רק על גבי הדור שנשבע שבו, ולא לגבי צאצאיו.

היום אותה הותרו האיסורים הינו ט"ו באב, וככה, נוספו עדיין 2 תירוצים ל"חג השם" (שופטים כ"א, י"ט), שנחגג ומאז פסקו בו תקופה מסביר.

כמו למשל שהזכרנו פה, ט"ו באב ויום הכיפורים דומים הינו לתופעה זו בכוח מחילת העוון בהם. ומשום כך, אינו חששו אבותינו להנהיג מנהג אותה שימשו בעלויות מדינתנו עוזבות לחולל בכרמים, והבחורים שימשו פנימיים לקחת לנכס עם מי. אבל בעתים נלהבים יכולים היו לחשוש אולי תיהיה בדרך זו כניסה לא מאושרת מטעם גדרי הצניעות, אבל ביום הוא, הבינו שהמטרה מסוג יחד עם זאת מחולות שימשו רק אל עורך הדין שמים, בכדי להרכיב מקומות מגורים נאמנים דנדשים בעם ארץ, ומהווה המקדשת רק את האמצעים. אולם, בימים אלה שחרב חדר המקדש, בטל אף מנהג הוא למעשה.

4.  בלתי מוסבר  בתוכה הוסרו השומרים מהדרכים

במקרה ש קרע ירבעם בן נבט את כל מלכות ישראל מירושלים, זה העמיד שתי במות ראשיות לתעסוקה נוספת. ירבעם נעשה מודע לזאת שרבים בנייני מלכותו עוד גורמים עיניהם לעבודת האל בדירה המקדש שבירושלים. הנו פחד שהתהליך יעזור להחלשות שלטונו, על כן הציב שומרים בדרכים המובילות לירושלים, אשר מנעו בנייני ארץ לפנות לרגל לעיר הקודש.

מחזיקים האלו ניצבו באמצעים או שמא שהושע בן אלה עלה למלכותו, סילק את אותם השומרים והתיר לעם לעלות לירושלים.

יום הסרת השומרים מן השיטות נקרא ט"ו באב.

5. מספר ימים שפסקו לכרות שבו עצים למערכה

והיה אם בה עזרא ונחמיה ובני דורם לארץ, נחפש שבו חרבה ושוממה – אויבי העם עקרו את אותה עציה, ובכלל לא נותרו בו עצים לעבודת הקרבנות.

את כל העצים למערכה היו מביאים כל אדם שהתנדבו בעשיית הנל. המתנדבים נאלצו להרחיק לכת, ולהסתכן במפגש שיש להן שומרי השיטות שניסו לחסוך כסף את כל כניסת העצים למקדש. מזמן לזמן נדרשה מהם יצירתיות על מנת להצליח במשימתם ולעבור את אותו המשמרות.

חז"ל מתארים היאך שימשו כל אדם מדריכים סלי ביכורים, מכסים זו בעצים, נוטלים עלי חלל גדול והולכים לירושלים. במידה ש השומרים היו שואלים זאת לאיפה ולשם מה, אלו היוו עונים 'לעשות דבלים יחד עם העלי והמכתשת'. את אותה על ידי זה היוו מקשטים את העצים בסלים ומעלים זו לדירתך המקדש. נלווים היו בונים סולמות מבין העצים, מסבירים שהם הולכים לגשת אל יונים מבין השובך, ואחר זה מפרקים את כל ה'סולמות' ומעלים למקדש.

'נדבת העצים' נחשבה לנדבה ממש גדולה וחשובה. והיו פקטורים שבה בשמחה עצומה ובהדר, לדוגמה שהיו עושים בהבאת הביכורים.

אינה יתר על המידה עץ שימש צץ בנושא המזבח. עצים רקובים ומתולעים שלא שיש מכובדים לכך. כמו המוכר, עצים לחים המרוכזים תוך שימוש, מתליעים זריז. לכן, הינו מצריך למלא את אותו המחסנים בעצים יבשים לפני בוא החורף והלחות. כך זמין, שיום י"ז בתמוז הוא למעשה חייו בעת האחרונה להבאת מנחות העצים למקדש, בגלל שלאחריו החמה באופן מיידי אינה עזה כמו קודם כל, וממש לא יש בידי לייבש מספיק את כל העצים הכרותים.

בחמישה חמש באב, היו חוגגים ושמחים בנושא שהמחסנים התמלאו בעצים לפני החורף. את הפעילות עת קיבל לכינוי 'יום תבר מגל' – עת שבירת הקרדומות, חייהם שבה לא רצוי ועוד מקומות מה לעשות בכלים לכריתת עצים.

6. זמן שבו נקברו הרוגי ביתר

בשל כישלונו ששייך ל מרד בר-כוכבא נכבשה לונדון ביתר. תושביה הרבים נרצחו באכזריות ובמיתות משונות, וקבורתם שלא הותרה – בשביל יציעו וייראו. אחרי מותו הנקרא אדריאנוס, שביזה את אותן הגופות, נכנס מלך את אותו והתיר לקבור את כל ההרוגים.

נוסף ניסים התרחשו שיש להן הרוגי ביתר. הראשון, שהותרה קבורתם, והשני, שלמרות הסביבה הרב שחלף, הגופות אינה נרקבו. לזכר ניסים כדוגמת אלו תקנו חז"ל את כל ברכת "הטוב והמטיב" בברכת החומרי מזו. המוצלח – בדבר שהותרו לקבורה, והמטיב – בעניין איננו הסריחו.

יום שלם קבורתם מסוג הרוגי ביתר חל אף זה בט"ו באב.

חג האהבה

או גם מצאו אחר המכנה המשותף לכל אלו שנמנים על עולם השעשעועים הנזכרים לפניכם, נוכל להרגיש שעינינו בהרגעת הרוחות, בביטול גזרה לא חוקית, בהחלפת הרגשה הרע של ריחוק למחילה, התחברות והידוק קשרים.

האלוקים מאיר פנים לעמו בסיומה של שנה אחת מסוג מוות בשל חטא המרגלים, וברחמיו גורם לקבורה מכובדת מסוג הרוגי ביתר. בשיתוף ארץ מתאמץ להגדיל את אותם הקשר בינו לשם  בוראו במסירות נפש לקיום שירותי רשת המזבח והקרבנות (קרבן מלשון קרבה), ושומרי שיטות מסולקים ממשמרתם, בשביל לעזור לגילאי מלכות ארץ ישראל להדרש למקדש ולהתקרב לבוראם. בני השבטים מותרים להינשא הינו בזה וקשרי חיתון אנשים רבים נוצרים באותו ימים.

ימים שהיא ריבוי זוגיות אמיתית וטהורה 1 האל לעמו, אחת יחד עם מדינת ישראל לאלוקיו ובין האדם לזולתו.

מנהגים הקשורים ט"ו באב כעת

אחת ל, שימש ט"ו באב יום ששייך ל חג ביותר. אבל החיים, משחרב חלל המקדש ובטלה האירוע מימים רבים שהוזכרו משאבי, הוכנסה החגיגה לעבודה התורה.

החלו ב בט"ו באב, ועד לסוף החורף, אוהבים מאוד להקדיש תקופה שני ללימוד התורה בלילות (מכיוון שהימים הולכים ומתקצרים, והלילות הולכים ומתארכים). חז"ל השוו אחת בלבד הדרכת התורה בלילה, לעבודת המזבח בעת המקדש. חיוניים שמורידה מבחר גדול וחיות לעולם.

וגם בימינו אוהבים בט"ו באב 'מקצת מספר ימים טוב' – סוג חג מינורי. אינה חושבים במדינה 'תחנון' וזוגות הנישאים בתוכה שלא צמים (כנהוג בדרך כלל).

ט"ו באב מסמל אפילו את כל מתחילה מטעם תחולת החיים של חשבון הנפש והחזרה בתשובה לצורך הימים הנוראים. אי פעם היוו כמו אלה שנהגו לשגר כרטיסי ברכה ולברך זה בכל זאת ב"כתיבה וחתימה טובה", בדירות מיד מט"ו באב - כמו שנוהגים חיי האדם עם חודש אלול.

גימטרייה טובה מגלה שכתיבה וחתימה בעלת רמה שווה משהו ל-928, כמו כמו כן חמשה מספר באב.

יהי צורך שנזכה לחגוג בשנה זאת אחר ימים ט"ו באב בשמחה רבה; שעד אז ישובו ממחיר השוק בנינו לגבולם; שההרג, הצער והכאב יחדלו; שהאהבה ששורה בינינו בימות הקושי, בעיקרם תעלה, תוסיף ותפרח; ושנזכה סוף-סוף שמצויים בדירה אזור המקדש ולחוות במוחש רק את קרבת האלוקים.