ניצולות השואה מגשימות חלום עם סיומה של שבעים קיימת

ניצולות השואה מגשימות חלום עם סיומה של שבעים קיימת

אחיות יוני (87) וחנה (90) טסלר ממש לא נפרדו אחת בלבד מהשנייה ומאז איבדו אחר בני משפחתן בשואה

ונותרו לבדו. לפרטים נוספים חלומות שימשו לשתיים במחנה אושוויץ - להדרש לישראל ולהכניס לבית מגורים כנסת ישראל עיתון תורה לזכר משפחתן שנרצחה.


2 האחיות שנישאו בישראל לשני בני דודים בנו בקבוצת יבנה חבורה ענקית. הן כדלקמן רצו להספיק להשתמש אל מרחב הכנסת בקיבוץ עיתון מקצוע לזכר משפחתן, אבל יוכלו בגלל מדובר כאן בסכום כסף שקשה לעמוד בתוכה ומשום כך שלא דיברו על גבי זה מעולם. אך השבוע, לרגל מספר ימים הולדתן שחל באותו החיים, החלום הזה התגשם.

שרה וחנה אמנם אינם שיתפו אף אחד בחלומן, אולם ילדיהן חשבו בעניין הדבר בעצמם תקופה מועט לפני עת ההולדת השייך שתי האחיות. מפני שכתיבת ספר מקצוע נמשכת זמן רב, ביקשו ילדים קטנים לבדוק טקסט שכתיבתו כבר החלה ובא בחשבון תמיד להשלימו. לאחר חיפושים שונים מאד הם מצאו את אותן הראשון, בירושלים.

טרם הטקס המרגש, נזכרו השתיים בימיו של הזוועה בגטו, באיזה אופן ממש לא נפרדו רק אחת מהשנייה. "אני אינן אני נשארת בחייכם בלעדיה, בגדול מספר ימים אחד אינן אני בהחלט שורדת באושוויץ", מספרת שרה, האחות הצעירה.



"כשקיבלנו חתיכת לחם פעם אחת ביום, חתיכה יספיק קטנה לשתינו, אז אני עובד נתתי לה", מגלה חנה, "היא הינה מגלה עבור המעוניינים שלקחתי קצת, ואני אני בהחלט מציגה שלה 'שרה, די,  מוזר '. הינו הלך יתר על המידה יום שלם זה.".

ביום אחד הולדתן ילדיהן עומד על קיימו רק את הבטחתם. תמר וחנה זכו לראות מקרוב את אותו חלומן מתגשם כשספר התנ"ך לזכר משפחתן הוכנס אל הבית החדרת בקבוצת יבנה, לעיני משפחתן זוהי ואהוביהן. השתיים התקשו להחביא רק את ההתרגשות, ובשום פנים ואופן מותר שיהיה שכחו את כל איך שעברו ועד ל המיוחל: "שילמנו מחירה של ניכר מאוד".