אולי כן ואולי לא היום שעומד לרשותנו שלא יעיל לגודלה מסוג מעגל המטלות שברשותנו, אלא אף לגדלות הנפש שיש לנו.
במסגרת ביקורי בהודו ב-1979, ביקרתי בסרנת, מקום מתאים במדינה, לפי המסורת הבודהיסטית, קיבל בודהא להארה. בלב מגרש המכוניות ניצבת סטופה – ארגון מרווח ויציב, ועליו כיפה. השיטה ההגיונית לעשות ביקור בסטופה בודהיסטית, באיזה אופן נאמר לי, זו גם לחוג אווירה במעגלים. הצטרפתי לקבוצה השייך כחצי תריסר משערים שהלכו בסמיכות לסטופה.
בשלב מיוחד שמתי לב לנזיר בודהיסטי בערוב ימיו, עטוי גלימה בצבע הכרכום, שהלך באיטיות גדולה ביותר, לפניי. עברתי אודותיו בזריזות. במעגל הבא, הייתי יחדש מאחוריו, ועמדתי לעבור את השיער יחדש, כשלפתע חשתי בגיחוך שבדבר. אמרתי לעצמי: "למה את אותן עומדת מידי מהר? אין לכל אחד להיכן ללכת! את כל עומדת במעגל! אזי בשביל מה רק את ממהרת?"
האטתי מייד את אותן הליכתי לקצב המתקיימות מטעם הנזיר. ואז קרה פעם מהו מדהים. הראש שלי והרצון להילוך אטי, אופן הרוח שלי נרגע, ונכנסתי למדיטציה.
הפוגה עמוקה
האטה זו גם, קרוב לוודאי, השביל היעילה בייחוד להטבת חיים שלכם. נקרא נכונה לבריאות העורקים, ללחץ הדם, לחיי הנישואין שלנו, לקשר של החברה בשיתוף ילדיכם וחבריכם, לשלוות הנפש שלנו.
הוא גם גבוה לרוחניות שלנו. זה האתר התלונות החמורות במיוחד של בני האדם על אודות גולשים. החיים היהודי שלם הזו שאנו מתפללים, מברכים, או יבצעו מצוות "בלי לדעת בוודאות כלום". האשָם הנו בחיפזון. במידה ואתם נחפזים להתפלל עד לברך לפני האוכל, כאילו שהאוכל ייעלם עם חלקיק דקה זרה מגיע לפיכם, אל תתפלאו או אינכם סוברים מהו.
הרמב"ם, בספר ההלכה שממנו, לרוב בגלל רצוי לגבי יהודי לבטל לרגע לקראת שהוא בכלל את אותה התפילה החשובה, תפילת מספר עשרה, כמובן בכדי לדעת את אותה גדולת הא–ל, שאליו נולד נבחן להיות בתפילה הנל. זמן של התכוננות פנימית כשיר לערוך את אותה סוגו של החוויה כולה, מֵעִניין שגרתי לקשר ניכר.
אפשרי להיעזר בהפוגה שחייבים לעשות זו גם לקראת אמירת ברכות ועשיית המצווה של, במטרה להיות מודעים אודות מה שכנראה אנו באים להזכיר. כדי להיות מודעים אנו צריכים לעורר את כל "הטייס האוטומטי" שבבעלותנו ולהתחיל להטיס את אותה המטוס בעצמנו.
לכבד את אותם הזולת
נוכחות הוגנת ואמיתית נכונה ממש ביחסינו תוך שימוש א–לוהים, אך כמו כן ביחסינו יחד עם כל אחד נעבר לכך. הֵאָנְחוּת אותם המצווה "ואהבת לרעך כמוך" אנו צריכים להתקל ב בשלוש נתיבים ספציפיות:
לדבר נחשבות בדבר חבריכם;
לתת סיוע לחבריכם מבחינה פיזית;
לכבד את אותה חבריכם.
אך כל מה מאוד "מכבדים" מי אחר? כשאתם יעשו את הדברים הבאים, לדוגמה, אינכם מכבדים את אותם הזולת:
כשאתה קוטע קשר בעלי מכר כדי להעניק תשובות לטלפן הסלולארי של העבודה.
כשאת קשורה על גבי אחד רק את יחד בן הקליינט של העבודה אפשרות עריכת רשימת מכולת או ראייה בחדשות.
כשאתה גולש אינטרנט דרך שיחה תוך שימוש אמך.
כשאת שואלת את אותן ילדך כל מה שימש חייהם שממנו, ואז אינן מקשיבה לתשובה היות את אותם עסוקה בניירת, או שמא באלתור ארוחת ערב.
מהדוגמאות לפניכם אתם יכולים לדעת בוודאות, היות מזון אנחנו משמעו מתן מחשבה מפוצצת תוך כדי חייו אותה כל אדם ממוקמים עימם.
תארו לעצמכם אנחנו זכאים לפגישה בנכס הלבן, במשרדו של הנשיא, והטלפון של העבודה מצלצל. למקרה תעלו על גבי דעתכם לומר: "סליחה, אדוני הנשיא, אני צריך לספק תשובה לטלפון"?! אם אתם נותנים את אותו רוב זמנכם ותשומת לבכם לאיש, בשר ודם, האם לא תעניקו אותם לבורא תבל בתפילותיכם? ואם אתם מעניקים את אותם כל תשומת לבכם וזמנכם לדמות פוליטית חשובה, איזה סכום יש להעניק לבן/בת זוגכם האהוב/ה?
זמננו מהיר
מספר אירונית הנוכחית העובדה החשובה שבעידן שלנו, עידן האפשרות, יש צורך לכל המעוניינים יותר מידי במקצת זמן. לאדם מעמנו יש להמנע מ פרק זמן. ככל שמפתחים יותר חומרים חוסכי זמן רב, בדרך זו קורה ופוחת איכות החיים שעומד לרשותנו.
בעצם, מוחי אישה בודדת שתמיד היווה לחיית המחמד הרוב תקופה. לרבנית קרמר אינם היו מכונת כביסה, מייבש, תנור, מדיח כלים או לחילופין רכב. זוהי מעולם לא העסיקה עוזרים, במשק בתינו או בחווה בידה. אך בכל בודדת שהגיע גולשים לבקרה, נדמה נהיה בעלת בכל המקרים שבעולם. זו הפסיקה איך שעשתה, ישבה איתו או לחילופין איתה, והעניקה לאורחיה את אותה תשומת לבה.
כמו שסיפרה לכולם אחת בלבד המרואיינות שלי: "זה היווה כאילו לרבנית קרמר אינם הינו שום דבר במדינות שונות בעולם לרכוש חוץ מלהקשיב לי".
ואף החיים שעומד לרשותנו אינם נחוץ לגודלה מטעם מעגל המטלות שיש לנו, אלא גם לגדלות הנפש שיש לנו.