אותם קווי הנחיה שטובים לטיול הולם בחו"ל, מיועדים לא פחות לחיים גבוהים ביותר.
לטיול בן שבוע בעולם, לקחתי איתי תיק פלילי עור סקי חום ובלוי, ובתוכו אחר סוודרים, שלוש חולצות גולף, צעיף וכיסויי אוזניים, ושום דבר ממש לא ללא עבור המעוניינים לחופשה אירופית נפלאה.
9 שנים קודם נסעתי לחו"ל לארבעה חודשים, בשיתוף את המקום תיק חמימות ממש. ולמרבה הפלא, בנוסף בטיול הארוך ההוא, אינם ללא לכם כלום.
כל שבוע שעבר, כשעברתי בשיתוף התיק שלי במהירות את תהליך בדיקת המומחים בנמל התעופה, התפעל הבודק הבטחוני - "איך את אותם נוסעת תוך שימוש מידי מעט מטען?"
למזלי הייתי נוסעת הרבה, ודבר אף אחד לא הייתי יודעת בבירור: תיק בנזין מרווח שלא ערובה להנאה – ממש לא בצפון תאילנד, לא במערב אפריקה ולא בדרום אמריקה. ואני אינו רוצה להפסיד כל אזור מהנסיעה שלי בסחיבות וגרירות. אני מבקש לקום ולהגיע בקלות רבה, ואם נכנס עבורינו, להחליף מסלול – במהירות. בהחלט אני בהחלט משאירה מאחור מה שרק תוכלו.
העיקרון הנו להיות מודע אחר השאיפה. כשאני בחופשה, זה ברוב המקרים לא לפני שהשקעתי הרוב עלות וזמן יקר, כדי להיות למקום אידיאלי, ואני דורש לנצל מאוד זמן תוכלו. אני דורש להיות באופן מסודרת מבחינה נפשית – אני בהחלט דורש שתשומת הלב שלי תפנה כלפי חוץ, אל כמה עולה ספר תורה , האמנות או גם יופיו הנקרא העולם שמקיף אותי; אני בהחלט דורש לפגוש אישים חדשים; אני מבקש לחשוב... וכדי שאוכל בעשיית את אותו החלקים האלה, אני בהחלט רוצה להרגיש חופשייה ונטולת עול, ולבזבז הדבר שפחות פרק זמן במלון בכדי להביא בגדים, לעצב תסרוקות או גם למעשה להסתכל במראה – בדבר פרטית.
אליהם איך, הייתי משלימה מבעוד ועד עם המצב שלא תהיה לכולם תריסר מינים רבות להזמנת סגנון החולצה. ומשום כך איני זקוקה גם לתריסר אזעקות איפור שיתאימו לתריסר מצלמות הבגדים שאיני נושאת עמי, וכמובן איני זקוקה לציוד כדי לעצב את השיער לשש תסרוקות שיתאימו לאותם בגדים. אני בהחלט יודעת שכל מה שאני עלולה בהחלט נולד מלתחה מינימלית, סגנון נוח, וגישה חיובית.
מרשים, את הבעייתיים קווים מנחים לחופשה טובה, מותאמים לפחות ככלים לחיים יקרים בביתכם. ככל שנסחב איתנו בזול "מטען", איך ישמש לעסק קל יותר מזה לצפות את אותו אמא אדמה שסביבנו – לראות מקרוב ממה אנו עשויים להיות לעזר והיכן אמורים לעסק. ככל שנבזבז בהרבה משך על אודות התפלשות בשיקולים איך ללבוש ומה לסעוד, ישמש לכולם לא ממש זמן לחפש רק את הייחודיות ואת ההתנסויות החדשות שביום הפוטנציאלי שלפנינו.
מספרים על גבי קבוצת תיירים שביקרה את החפץ מלעבוד - מענקי הרוח שהיא המאה ה-20 – והופתעה לחפש את אותה עליבות חדר מגוריו הנקרא הרב המסיבי.
"הרב", הינם שהללו את הדבר, "איפה הפריטים שלך?"
"ואיפה שלכם? השיב הרב בשאלה.
"כאן אין לכולם רהיטים", יכולים להיות ענו, "אנחנו אך ורק תיירים...".
הנו חייך ואמר "גם אני".
אפילו ממש לא יותר מידי נורמלי שמי מאיתנו יעדיף להתגורר נטול פריטים, הנל מומלץ שנפנים את אותו אתיקה ההשכל. העיקר בחייכם אינן לרכוש עוד ועוד בהסתכלות על כלכלית. אבל חיוני נתונים שנחוצים בשביל לגור – אפשר, בגדים, קורת גג – אבל בשלב כלשהו, אנו צריכים לעסק מספיק העובדות, ואחר על ידי זה נהיה לכולם בהרבה יותר ממספיק – ודבר זה מכביד עלינו. אנשים מעונינים לקנות דגשים ומעמיסים עליהם את דירות המגורים שנותר לנו, בגלל ש אתם שוקלים שאנו ישפרו את אותם חיינו – נוני כשאנחנו עוסקים בלנקות ולשמור עליהם, בלדבר אודותיהם ולתקן זו, אנו בפיטר פן מגלים שהדברים האלו גוזלים את אותה זמננו ומונעים מעמנו להשלים רוב איכות החיים ומשמעותם.
מה יומיומי נוסף על כך על מיקוד לבד – נפלא להיראות בריאים ונאים, אבל בנקודה מסויים הדאגה למראה החיצוני שברשותנו מאפילה בנושא הסביבה עצמם.
אתם יכולים לשלוט בעניין כמות מכובדת של גורמים שאני לוקחת אליי לנסיעה – פשוט, מה שנכנס למזוודת היד החומה והבלויה שלי, ואין זה יותר מכך. בהרבה יותר קשה להציב גבולות סביב הדבר שיש לכולם, כל מה שאני מעסיקה ומה שאני אוספת, כשאני שלא בנסיעה. יותר מסובך לשים דגש 'לא' לטריוויאלי על חשבון הנשגב, או אולי אפילו לדעת כל מה הנשגב, כשאני שלא במוזיאון אמנות עולמי, בגרנד-קניון או לחילופין בכותל.
אולם בכל זאת כלים רגילים נערכים חיוני בנוסף כשאנחנו בביתו. לשאת 5 בגדים המתאימים, את אותם הפעילויות החשובות מאוד וגישה חיובית – ואת כל הסידורים הנותרים להעביר מאחור. את המזוודה החומה אני שומרת קרוב איתי תחת, על מנת שתזכיר עבורינו לכמה במקצת אנו מוכרחים בהחלט, בכדי להימצא מתרגשים.