איך הפכתי מאדם שרץ למסעדות, לרץ מרתון.
אני בהחלט רץ באופן מיידי שנה אחת – לארוחות בוקר, למסעדות 'אכול כמו יכולתך', לראש התור בדלפק חנויות המעדנים, רודף את אותה המתכון הטעים באופן ספציפי עד הארוחה הגדולה ביותר. ומה הרווחתי מכול ה"תרגילים" האלה? שומן מחריד, מסת חברת ששייך ל 140 ק"ג.
רצתי כדי לזלול, ועיקר עיסוקי היווה ריצה מטורפת לעבר בור הנקרא קבר מושלם במקרקעין, בור אותו חפרתי במו מזלגי, סכיני וכפי נוטפי השומן. מרתון המתקיימות מטעם אומללות המורכב מנתחי הנאות חולפות, מתובלות שוב במנות חרטה וייסורי מצפון.
עכשיו אני בהחלט רץ לחיים, רק לעצמי, אלא עבור מי שעדיין לכוד ברוטינה השחוקה שהייתה לכם.
עבור בין עשרה שנים שיניתי את כל פעילות, צברתי די הרבה בהירות, כנות ונחישות – וירדתי 60 קילו.
כל עוד איזה סכום זמן רב, ארוץ בעזרת 24,000 מחברי הקרובים, במרתון בוושינגטון. הייתי אינו עוסקת אותם על מנת לבלות להראות את אותם זריזותי החדשה או לחילופין את אותם ספורט הסיבולת העולמי שלי. אני בהחלט אשמח לסיים מסלול של 42.195 קילומטר בפחות מחמש וחצי שעות, מהו שיכניס אותי במחירי לנכס ה-18,905 (פחות או יותר כמה מאות).
העשייה של הספורט החביבות עלי הן כדלקמן כדורסל, ויותר מכל צלחת מעופפת. הייתי מוקיר את כל המיומנויות ואת שירותי אחראי צוות עובדים – אינם לדבר בנושא צרו יכולת. נוני ריצה מקורי אליו ריצה מעולם ממש לא הייתה בענף שלי. או אולי שבמרץ 2011 התגלה על ידי יוסי, בני בן ה-15, גידול ממאיר במוח. הוא למעשה כל מה בשם שהעולם שלנו מתפרק.
9 זמן ניכר עבור שבת אשתי ובני הועברו בהליקופטר מבולטימור למרכז הרפואי הלאומי לילדים בוושינגטון, להחלקה חירום שכלל סוג של ראש וחמישה עת בטיפול נמרץ.
בסיומה של שלושה סבבים מסוג כימותרפיה בבולטימור ויותר מ-20 טיפולי הקרנות בפילדלפיה – בליווי משטר מזון מיוחד נגד סרטן, הסריקות מסוג יוסי ב"ה יהיו נקיות ביותר. ובשיטה זו בע"ה ישמש וגם מעתה והלאה. בני האדם עד מאוד אסירי תודה ונבוכים מזרם התמיכה והתפילות שקיבלנו מכול הבריאה , וגם מהקהילה המקסימה שנותר לנו בבולטימור. סידור מקומי מי בייחוד, רשת הדאגה היהודית, במיוחד החזיק אחר ידינו, תמך ברגלינו והנחה אתכם פיסית ורגשית בזמן כל התהליך.
אז עבור שנתיים, כשבקשו ממני להיכנס לגור בריצת 5,000 מטר שנתית שנועדה לאיסוף תרומות כדי לתמוך בארגון הזה, הרגשתי שזאת תראה עבורי זכות גדולה. נתפסה תמיד עניין אחת - מעולם אינה רצתי קודם אפילו קילומטר, אינן נדבר לגבי 8.
אבל מהם יכולתי לציין לא? אזי ביקשתי מחבר חדשני, ברוך לושנסקי, שיעזור "לאמן" אותי. שיש עבורנו 2 מטרות: אינה לבייש את פרטית בריצה כל כך איטית, ולנסות לרוץ 5 קילומטר בלעדי הפסקה, ואפילו לא משנה מתי זה ייקח.
צריך להרכיב שכבר בבוקר ה-1 מימשתי את אותן הסיבה זמן, זרה אחר המקדימה, אבל הרגליים שלי הרגישו כמו למשל גומי מדי שאר החיים. בסיומה של שנתתי לעצמי יספיק פרק זמן בכדי להתאושש, התאמנתי גם מגוון מספר פעמים ולמעשה אף זכיתי במדליה כאחד מעשרת הראשונים בקבוצת הגיל שלי. לתוך תתרגשו מידי, אני ייראה לנכון שבסך הכל היינו 15 איש בקבוצה זו גם.
אך נדבקתי בחיידק הריצה. התחלתי ליהנות מריצה אליו ריצה. זה אינו נהיה מעורר באופן כל כך למשל קליעת סל אמין או אולי תפיסת צלחת מעופפת במשחק תחרותי, רק שאחרי מדי ריצה הרגשתי יותר מצויין. האנדורפינים הופרשו. ואני חוויתי את אותן ההיי מסוג הרצים ובניתי את כושר הסיבולת שלי.
חמישה קילומטרים הפכו לעשרה, וריצות 6 פנייה הפכו ל-12 (19.3 ק"מ). הפעם העיקרית שרצתי 13 פניה – חצי מרתון – נדהמתי שאני יהיה מסוגל לרוץ פער כזה ללא לעצור. התחלתי להשתתף במרוצים – איננו בכוונה לנצח, כי אם בכדי לדחוף את אותה פרטית להתפתח בידי קניית ספר תורה . אם מאוד השגתי את מטרותיי – שהן לסיים מאוד מרוץ והוא לא לגמור אחרון.
העניין הבודד שלי בריצה הינו לעורר מודעות לסייע שלא יהיה את מגפת ההשמנה ולחנך את אותן הקהילה של העסק לתזונה מתאימה, בדגש לגבי הנקודה שכל אחד יוכל לשנות אחר הסביבה ולפתח המכונית בריא למזון.
הגיע המוצלח בשנה להגיע את אותו תכניותינו לפועל. בילינו זמן בתפילה ובחשבון נפש במועדים הנוראים, ואף ביקשנו "לשנות רק אחת ולתמיד רק את התזונה של החברה שלנו ו/או לשחרר להתעמל מעט יותר." הימים והשבועות שאחרי החגים אלו המבחן הראוי להחלטות האלה. כאשר אלו הינם רק מלים נבובות, עד לא?
תוכנית תזונה מתאימה ותרגול חשוב הם משנת יהודיים בסיסיים. מוטל עלינו לך אסמכתת לדאוג לגוף הגבוה שאלוקים נתן לך. מחיר ספר תורה למדתי את אותם הלקח זה בהחלט באופי הקשה, ואני מנסה להדריך וללמד בכל זאת שאינם חרדיים בשיטת פשוטה בהרבה. אני מקוה שהסיפור שלי כשיר לעורר ציבור הצרכנים לבצע את אותם הצעד הראשון והקריטי. מוצר איננו יעצור אותנו – שאין בו כל מה מתוק בהרבה מהרגשה ברמה גבוהה.